מדינת ישראל נ' רוטשילד

הכרעת דין

ההכרעה בקליפת האגוז

לפני תאונת דרכים קטלנית שארעה ביום 12.07.2011, בכביש 367 מכיוון גוש עציון לכיוון בת עין. לדאבוננו, כתוצאה מהתאונה, קופחו חייה של המנוחה זוהר עננה אנוש ז"ל, ילידת שנת 1990 (להלן: "המנוחה").

הנאשם שלפני מר מרק שלום רוטשילד (להלן: "הנאשם") מואשם כי בהגיעו לצומת, פנה שמאלה מבלי לתת זכות קדימה לקטנוע שנסע אותה שעה בכיוון הנגדי (מכיוון בת עין לכיוון צומת גוש עציון). וכתוצאה מכך, הקטנוע התנגש ברכב הנאשם. הכל כמפורט בכתב האישום.

כבר בראשית דברי אציין, כי לאחר שקראתי את חומר הראיות היטב ושמעתי את עדויותיהם של כלל העדים בתיק, אני קובע כי התאונה אירעה לאחר שהנאשם פנה שמאלה ללא שבחן מספיק את הדרך שלפניו ולא נתן זכות קדימה לרכב שהגיע ממול. כתוצאה מכך, לא הבחין בקטנוע על אף שהיה לו שדה ראיה למרחק של לפחות 160 מטר וחסם את נתיבו. בשל כך, לדאבוננו, המנוחה איבדה שליטה והתנגשה ברכבו, לאחר שניסתה למנוע את התאונה ע"י בלימת חירום שכנראה נעלה את הבלמים. לפיכך, החלטתי להרשיעו בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

כמו כן אוסיף, כי באשר לטענתו הרבות שהעלתה ההגנה באשר לאופן נהיגתה של המנוחה עובר לתאונה, הרי אין זה משנה במאומה את אחריות הנאשם לתאונה. העובדה היא שהנאשם גרם למנוחה להגיב כפי שהגיבה. אפילו אם המנוחה לכאורה טעתה בנהיגתה, ואפילו אם לא נהגה באופן סביר עת בחרה לבלום בפתאומיות במקום להאט את רכבה, עדיין אחראי הנאשם. הכלל הברור הוא שהתנהגות סבירה של המעורב בעת תאונת דרכים ואפילו מוטעית לחלוטין, אינה מאיינת את רשלנותו של הנהג הרשלן. למעשה, טענות ההגנה רלוונטיות לשיקולי הענישה בלבד.

והכל כפי שיפורט.

האשמה ומהלך הדיון

הנאשם הואשם בגרימת מוות ברשלנות, עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"), עם סעיף 64 לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה") יחד עם סעיף 40 לפקודה ; גרימת תאונה בה נחבל אדם חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה ואי מתן זכות קדימה עבירה על תקנה 64(א)(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961.

על פי הנטען בכתב האישום, ביום 12.07.2011 בסמוך לשעה 18:00 נהג הנאשם ברכב מסוג "מיצובישי" מ"ר 49-530-20 (להלן: "הרכב"). הנאשם נסע ברכב בכביש 367 מכיוון גוש עציון לכיוון בת עין, בצומת, ביקש לפנות שמאלה לתחנת הדלק של גוש עציון ונעמד עם רכבו בנתיב המיועד לפניה שמאלה. המנוחה עצמה רכבה על קטנועה מסוג "קואנג יאנג" יחד עם חברתה רינת מורג (להלן: "רינת") שישבה בקטנוע מאחורי המנוחה, מכיוון בת עין לכיוון צומת גוש עציון.

במהלך פנייתו של הנאשם שמאלה, ורק באיחור, הבחין הנאשם כי הנתיב אותו חוצה אינו פנוי והקטנוע נמצא במרכז הכביש, הסיט את ההגה לביצוע פנייה חד יותר. על פי המתואר, המנוחה שהבחינה ברכב הנאשם כשהוא חוסם את נתיב נסיעתה, בלמה את הקטנוע על מנת להתחמק מפגיעה, אך ללא הצלחה. כתוצאה מכך, הקטנוע נפל, המנוחה והנוסעת שהייתה עמה – רינת, נפלו מהקטנוע לאחר שהקטנוע התנגש בצדו הימני של הרכב שהיה בניצב לנתיב נסיעת הקטנוע אותה עתה.

כל זאת עשה הנאשם למרות שהיה לו שדה ראיה למרחק של 160 מטר.

כתוצאה מהתאונה לצערנו הרב, המנוחה אשר נפצעה באורח אנוש בראשה נפטרה במקום. רינת נפגעה בפניה ועברה ניתוח לקיבוע לסתות.

הנאשם כפר במספר ישיבות הקראה שהתקיימו לפניי באשמות המיוחסות לו באמצעות ב"כ עו"ד הומינר. התיק נקבע לישיבת הוכחות אשר התקיימה ביום 02.07.2013 והסתיימה בו ביום. הצדדים ביקשו לסכם בכתב ונקבע כי הכרעת דין תינתן ביום 15.09.2013 בשעה 13:30. התביעה הגישה את סיכומיה ביום 09.07.2013, ההגנה הגישה את סיכומיה ביום 11.08.21013.

מטעם התביעה העידו:

עת/1- רס"ב דני כ"ץ (להלן: "השוטר כץ")

עת/- ד"ר תומר שייב (להלן: " ד"ר שייב")

עת/3- רינת.

עת/4- מר אורי אורבך (להלן: "העד אורבך")

עת/5- פקד צביקה מוזס (להלן: "פקד מוזס")