מדינת ישראל נ' רוטר אורלי

הכרעת דין

עם תום שמיעת הראיות החלטתי לזכות את הנאשמת מביצוע העבירה המיוחסת לה.

כנגד הנאשמת, גב' רוטר אורלי, הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה של סירוב ליתן דגימה של אויר נשוף, לפי דרישת שוטר, עבירה לפי סעיפים 62(3), 64(ב) ו- 64ד(א), בצירוף לסעיף 39 א' לפקודת התעבורה.

על פי הנטען נגדה בעובדות הדו"ח אשר הוגש נגדה, ביום 5/9/2009 סמוך לשעה 03:45 בכביש 721 לכיוון כביש 4, כ- 200 מ' מצומת אורן, היא נהגה ברכבה מסוג "פיג'ו" וסירבה ליתן דגימה של אויר נשוף, חרף דרישת השוטרת סמ"ר לינור אוסינוב.

בתאריך 6/10/10 במעמד הקראת כתב האישום, כפרה הנאשמת באמצעות סניגורה בעובדות כתב האישום והדיון נקבע להוכחות ליום 6/7/2011.

יצויין כי החלק הארי של העובדות נשוא תיק זה, אינן שנויות במחלוקת.

עובדות אשר אינן שנויות במחלוקת

בתאריך 5/9/2009 חגגה הנאשמת את יום הולדתה. סמוך לשעה 19:30 היא בילתה עם ידידיה במסעדה ולגמה כוסית "מרטיני". סמוך לשעה 24:00 לגמה כוסית נוספת, וסמוך לשעה 03:00 יצאה לכיון ביתה.

הנאשמת נהגה ברכב מסוג פיג'ו ובהגיעה לכביש שמספרו 721 לכיון כביש מספר 4, כ- 200 מטר מצומת בית אורן, עצר אותה המתנדב קציר ישראל (להלן: "המתנדב"), אשר ניצב אותה עת במשמרת יחד עם השוטרת לינור אוסינוב (ע.ת. מס' 2).

אין מחלוקת שרכבה נעצר באקראי והמתנדב ביקש מן הנאשמת לבצע בדיקת שכרות.

מדו"ח הפעולה אותו רשם המתנדב עולה כי הוא פנה לנאשמת וביקש לבצע עמה בדיקת נשיפון. לדבריו הנאשמת סירבה לדרישה ובאותה נשימה היא הבהירה כי יש בדעתה ליצור קשר טלפוני עם אחיה שהינו שוטר, ולשאול אותו אם היא חייבת לבצע את הבדיקה. לטענת המתנדב, הוא קרא לשוטרת לינור רוסינוב (להלן: "השוטרת") אשר ניצבה יחד עמו באותה משמרת וזו הבהירה לנאשמת כי היא מתבקשת לבצע בדיקת ינשוף ובדיקת דם, וכי אם לא תבצען היא "תחשב לשיכורה" ותוזמן לעמוד לדין.

לדברי המתנדב, כעבור 30-40 דקות, התייצבה הנאשמת והבהירה כי היא מוכנה לבצע את הבדיקה, או אז נאמר לה כי נרשמה לה הזמנה לדין.

המתנדב נחקר ארוכות על ידי הסניגור. העד הבהיר כי הנאשמת ביקשה להתייעץ עם אחיה. בתשובה לשאלה מדוע לא התיר לה ליצור קשר עם אחיה השוטר, המתנדב השיב כי הוא משמש כמתנדב במשטרה וסמכויותיו מצומצמות. לפיכך, הזעיק את השוטרת לינור על מנת שתסביר לנאשמת את השלכות הסירוב לבצע את הבדיקה.

המתנדב לא ידע להסביר מדוע פנה לשוטרת לינור והודיע לה כי הנאשמת מסרבת להיבדק, בעוד שלמעשה היא ביקשה להיוועץ באחיה. כמו כן הוא הסכים כי לא הריח מפיה ריח חריף של אלכוהול ולו כך היו פני הדברים, היה רושם זאת בדו"ח הפעולה. הוא הסכים עם הסנגור שלאחר שהנאשמת הביעה הסכמתה להיבדק, היא המתינה ברכבה זמן רב.

השוטרת שנטלה חלק באירוע נשוא כתב אישום זה, מסרה בעדותה כי היא מתקשה לזכור את האירועים. עם זאת היא טענה כי הנאשמת נדרשה לבצע בדיקת נשיפון ובדיקת דם – וסירבה.

בחקירתה הנגדית טענה השוטרת כי היא אינה זוכרת שהנאשמת ביקשה להתייעץ עם אחיה השוטר. השוטרת לא זכרה שהנאשמת התקשרה לאחיה השוטר.

היא גם לא ידעה להסביר בחקירתה הנגדית כיצד התירה לנאשמת להמשיך ולנהוג, לאחר שקבעה כי התרשמה שמדובר בנהגת שיכורה.

בפרשת ההגנה העידה הנאשמת.

היא מסרה בעדותה כי הנה אדריכלית במקצועה וכי ביום האירוע היא בילתה במסעדה. במהלך אותו לילה, כך סיפרה, היא לגמה שתי כוסות של אלכוהול לרגל יום הולדתה. סמוך לשעה 03:00 עזבה את המועדון בו חגגה ונסעה לביתה.

במהלך הנסיעה לביתה, הבחינה הנאשמת בשוטר המסמן לה לעצור. לאחר מכן פגשה הנאשמת את השוטרת אשר דרשה ממנה לבצע בדיקת ינשוף. לדבריה היא פנתה לשוטרת וביקשה ממנה לבצע שיחת טלפון לאחיה השוטר, על-מנת לשאול אותו אם היא מחוייבת לבצע את הבדיקה.