מדינת ישראל נ' רוט

פסק דין

הנאשם זכאי מחמת הספק

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 5.6.11,הזמנה לדין וכתב אישום בגין עקיפה בדרך לא פנויה (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 47(ד) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 5.3.12, נשמעו הראיות בתיק.

מטעם המאשימה, העיד רס"מ גבי שמואל, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח שסומן ת/1.

מטעם ההגנה, העיד הנאשם בלבד.

על פי גרסת המאשימה, ביום 5.6.11, בסמוך לשעה 11:58, נהג הנאשם ברכב בקרית אונו, ברחוב הרצל מכיוון כביש מכבים ובהגיעו בסמוך לבית מספר 7, עקף רכב שנסע לפניו, תוך שהוא נוסע בנתיב נסיעת העד, שנהג ברכב ברחוב הרצל, ממול לכיוון נסיעת הנאשם. כתוצאה מהעקיפה והקרבה בין שני כלי הרכב, נאלץ העד לבלום את רכבו ולסטות ימינה.

העד נסע אחרי רכב הנאשם, הורה לו לעצור את הרכב ורשם מפיו את הדברים הבאים:" אני נסעתי אחרי הנהג הזה והוא משך אותי שתי דקות אחריו. אני ממהר לרופא שיניים".

הנאשם העיד להגנתו ועל פי גרסתו נהג במקום האמור, אך בעת שיצא לעקיפה, לא היה כל רכב שנסע מולו. לטענתו, העד הגיע כאשר היה לקראת סיום העקיפה, במהירות גבוהה, למרות שבכיוון נסיעתו תמרור ב – 36 ופסי האטה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

עד התביעה מעורב באירוע נשוא כתב האישום ולכן אין כל מקום להעדיף את גרסתו על פני זו של הנאשם.

יצויין, כי רישום הדו"ח נעשה בניגוד להנחיות משטרת ישראל, לפיהן מקום בו שוטר מעורב באירוע תעבורה, עליו לרשום דו"ח פנימי, שיעבור לבדיקה בלשכת התנועה על ידי גורם אחר, שהוא שיקבע אם בנסיבות המקרה, יש הצדקה לרישום דו"ח אם לאו.

העד לא ידע לומר אם בכיוון נסיעתו אכן היו תמרור ב- 36 ופס האטה, כפי שטען הנאשם.

הנאשם עמד על גרסתו, ועדותו בבית המשפט עשתה עלי רושם אמין.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

ניתן היום, י"ג ניסן תשע"ב, 5 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: