גזר דין (לנאשמים 1-5)
1.הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירות של גרימת מפגע באופן אנו בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהן נגרם או עלול להיגרם זיהום ממשי של הסביבה, עבודה באסבסט שלא כדין (לרבות אי נקיטת אמצעי זהירות באתר שבו מתבצעת עבודת בנייה באסבסט, אי סילוק מיידי של פוסלת אסבסט וביצוע עבודת בנייה באסבסט ללא אישור הוועדה הטכנית לאבק מזיק) וגרימת זיהום אוויר חזק או בלתי סביר מחומר המכיל חומר מסוכן.
2.הנאשם 1, כך על פי האישום היה בעליו של נכס שכלל גג אסבסט, הנאשמת 2 עסקה במתן שירותי אדריכלות ובינויי ערים והנאשם 3 שימש כמנהל אצל הנאשמת 2, ואילו הנאשמת 4 באמצעות הנאשם 5, מנהלה, עסקה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום בביצוע עבודות בנייה.
3.הנאשם 1 שכר את שירותיהם של הנאשמים 2+3 לצורך ביצוע עבודות תכנון ופיקוח, הריסת נכס המקרקעין שהיה בעליו ובניית מבנה אחר תחתיו ושכר את שירותיה של הנאשמת 4 לצורך ביצוע עבודות ההריסה והבנייה במיזם המקרקעין הנ"ל.
במהלך ביצוע העבודות, הרס עובד הנאשמת 6 גג אסבסט, באמצעות צמ"ה אשר הביאה לשבירת לוחות האסבסט, פירורם ופיזורם על הקרקע, וזאת בתאריך 22/07/09 וזאת תחת פיקוחם של הנאשמים 2+3 בהתאם להסכם שנערך בין הנאשמת 1 לנאשמת 4, לביצוע עבודות במיזם האמור כקבלן משנה ולהסכם שנערך בין הנאשמת 4 לנאשמת 6 לצורך ביצוע עבודות שונות מטעמה במיזם הנ"ל, אשר כללו בין היתר הריסת נכס המקרקעין ופינוי הפסולת שנוצרה כתוצאה מכך. התברר כי בדגימות שניטלו בשטח נמצאו סיבי אסבסט.
4.עבודות פירוק גגות האסבסט בוצעו ללא אישור הוועדה הטכנית לאבק מזיק וללא פיקוח מפקח אסבסט מומחה. עבודת פירוק האסבסט בוצעה בשטח העבודה, מבלי שהעובדים הרלוונטיים קיבלו הדרכה מתאימה, מבלי שננקטו אמצעי הזהירות הנדרשים – לרבות איסוף כדין, שימוש בציוד מגן אישי ובדיקה רפואית ראשונית לעובדים ומבלי ששטח העבודה שולט כנדרש.
במעשים הנ"ל, ביצעו הנאשמים עבודת בנייה באסבסט ללא אישור הוועדה הטכנית לאבק מזיק, לא נקטו באמצעי זהירות וגרמו למפגע או זיהום אוויר חזק או בלתי סביר.
5.בתאריך 05/12/10 הודו הנאשמים 1-5 בעובדות כתב האישום, הורשעו והצדדים טענו לעונש. ב"כ המאשימה ביקש להפריד את הדיון ולגזור את דינם.
ב"כ המאשימה ציין כי מדובר בעבירות על שלושה חיקוקים נפרדים: פקודת בריאות העם האוסרת על קיומו של מפגע, תקנות הבטיחות בעבודה והחוק למניעת מפגעים, כאשר עבודה המתבצעת שלא כדין באסבסט מוחזקת כגורמת לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר כתוצאה מפיזור אסבסט וסיבי אסבסט באוויר.
אסבסט מסוכן לציבור, פוגע בבריאות ומגדיל את הסיכויים לתחלואה.
הענישה על פי גזרי הדין בשנים האחרונות היא על דרך של הטלת קנסות בגובה עשרות אלפי שקלים לכל אחד מהנוגעים בדבר.
בהמשך הדיון ולאור החלטת בית המשפט המציא ב"כ המאשימה פסיקה התומכת בטיעוניו.
לדבריו – נסיבות מיוחדות לחומרה הן כי ביחס לתאגידים יש להטיל כפל קנס וכן בעובדה כי פירוק האסבסט נעשה בדרך אגרסיבית על ידי ציוד מכני הנדסי שניפץ את האסבסט על הארץ וגרם לסיכון. על כן ביקש ב"כ המאשימה להטיל קנסות בסדרי הגודל המקובלים ולחייב בחתימה על התחייבות למשך שלוש שנים.
6.ב"כ הנאשמים ציין כי הנאשמים הודו מיד, בפתח הישיבה הראשונה בעובדות כתב האישום.
הנאשם 1 הוא אדם פרטי שרצה לבנות לעצמו בית פרטי ואחריותו היא אחריות קפידה, שכן שהה בחו"ל כשהעניין התנהל. הוא ערך הסכמים עם הנאשם 3, אשר מצידו ערך הסכם עם הנאשמים 4+5, אשר היו הקבלנים המבצעים אך בפועל לא ביצעו את עבודת ההריסה.
גג האסבסט היא מכוסה בצמחייה ואיש לא ראה כי אכן מדובר בגג אסבסט.
מיד כשהאסבסט נשבר על ידי קבלן ההריסה הייתה התערבות מיידית: הוזמנה חברה שמתמחה בנושא ונתנה הנחיות מה לעשות, כל השברים נאספו לאחר שהורטבו במים כאשר מדובר בסך הכל בשמונה קילוגרם אשר נסגרו והוטמנו במקום מתאים. לא נגרם נזק סביבתי, לא היה ניסיון להתחמק מאחריות והתגובה הייתה מידית – סנגור הציג אישורים התומכים בכך.
אין לנאשמים הרשעות קודמות, מדובר באנשים נורמטיביים, הטעות תוקנה מיידית, מדובר בטעות שהאסבסט נפל על הרצפה.
את הנאשמים 2+3 יש לראות כאדם אחד על אף שמדובר בחברה, שכן למעשה מדובר במשרד של עובד אחד. הנאשמים הללו לא ידעו שיש אסבסט, אך דאגו לכתוב בחוזה עם הקבלן שכל פסולת יש לפנות על פי כל דין.
גם הנאשמים 4+5 עבדו כחברה להריסות והיו אחראים על בניית השלד. העבודה בוצעה על ידי קבלני משנה – נאשמים 6-8, אשר הם אלו שנתקלו באסבסט.