מדינת ישראל נ' רוזנברג

בפני

שופטת נגה שמואלי-מאייר

הכרעת דין

כתב האישום:

כתב האישום מייחס לנאשם עבירה בניגוד לתקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, בכך שביום 24/12/2009 נסע ברכבו ביחד עם ילדו בן ה-3 כאשר הילד אינו חגור בחגורת בטיחות כנדרש.

ראיות התביעה:

מטעם התביעה העיד רס"ב ג'רר שטרית, השוטר אשר ערך את הדו"ח נושא כתב האישום (להלן: עד התביעה; הדו"ח הוגש וסומן ת/1). עד התביעה העיד כי הבחין ברכבו של הנאשם נוסע ברח' דוד המלך באשדוד כאשר במושב האחורי של הרכב עומד ילד כבן 5 כשהוא לא חגור בחגורת בטיחות כנדרש. לדברי העד, היה בקשר עין רציף עם רכבו של הנאשם עד שהורה לרכב לעצור במפרצון שבפנייה לרח' רחבעם המלך.

ראיות ההגנה:

מטעם ההגנה העיד הנאשם בעצמו. הנאשם העיד כי חגר את ילדו בתחילת הנסיעה, אולם הוסיף כי הילד נוהג מדי פעם להשתחרר מהחגורה. הנאשם הודה כי ילדו אכן לא היה חגור כשנצפה ע"י עד התביעה, אולם הוסיף כי משהבחין בכך שהילד אינו חגור – עצר את רכבו בהזדמנות הראשונה במפרצון שבפנייה לרח' רחבעם המלך על מנת לחגור את הילד.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בחומר הראיות, מצאתי כי התביעה הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח אשמתו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר.

הנאשם בעצמו אינו כופר בכך כי ילדו לא היה חגור עת נצפה ע"י עד התביעה. עסקינן בעבירה של אחריות קפידה (ראו ס' 22(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977; להלן: החוק), ועל כן די בהתקיימותו של היסוד העובדתי – בו הנאשם מודה – כדי להרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום. בנוסף, הנאשם מודה כי זו לא הייתה הפעם הראשונה בה ילדו משתחרר מן החגורה בזמן נסיעה. בנסיבות אלה, לא תעמוד לנאשם ההגנה הקבועה בסעיף 22(ב) לחוק, שכן לא ניתן לומר כי הנאשם עשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה – למשל, הנאשם היה יכול לרכוש עבור בנו כסא בעל רמת בטיחות גבוהה יותר, או לאבטח את החגורה באמצעים נוספים.

יחד עם זאת, לא ניתן לשלול את גרסת הנאשם לפיה אכן עצר את רכבו ביוזמתו ובהזדמנות הראשונה על מנת לחגור מחדש את ילדו. אמנם אין בכך כדי להשליך על אחריותו של הנאשם לעצם ביצוע העבירה, אולם ייתכן ויהיה בכך כדי להטות את הכף לקולא במסגרת גזר הדין.

נוכח כל האמור לעיל, הנני מרשיעה את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.

קובעת לטיעונים לעונש ליום 30/10/2011 בשעה 10:00.

המזכירות תשגר העתק מהכרעת הדין לצדדים ותזמנם לדיון.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשע"ב , 11 אוקטובר 2011, במעמד הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: