מדינת ישראל נ' רובינשטיין

הכרעת דין

הנאשם מואשם בעבירה של חניית רכב על המדרכה בניגוד לסעיף 5 (ה)(3) לחוק העזר רמת גן (העמדת רכב וחנייתו) התש"מ – 1980.

הנאשם והמאשימה אינם חלוקים על העובדה כי רכבו של הנאשם חנה במקום כמופיע בתמונה ת/1, אך הנאשם טוען להגנה מן הצדק. בבסיס טענת הנאשם מצויה הטענה כי העירייה נהגה שלא ליתן דו"חות במקום שבו ניתן הדו"ח נשוא כתב האישום – ברח' רש"י 9, במשך שנים מספר ושינתה לפתע את מדיניותה ללא התראה מראש, לפיכך הנאשם טוען כי יש לבטל את כתב האישום.

הלכה פסוקה קובעת כי טענת הגנה מן הצדק צריכה לעמוד במבחן ההתנהלות הבלתי נסבלת של הרשות, התנהגות שערורייתית שיש בה משום רדיפה, דיכוי או התעמרות בנאשם (ראה: ע.פ. 2910/94 ארנסט יפת נ' מ"י).

הפסיקה קבעה כי הנטל להוכיח טענה מעין זו, מוטלת על כתפי הנאשם.

לאחר ששמעתי את עדות המפקח הרשות המקומית ואת עדות הנאשם, אני סבור כי יש לדחות את טענת הנאשם בהקשר זה. המפקח העיד כי באותו רח' רש"י נאכפת החניה ואף הציג פלט מחשב (ת/2) שממנו עולה כי ניתנו מאות דו"חות באותו רחוב במשך השנים האחרונות (הדו"ח מתייחס כפי שבדקתי במהלך הדיון, לתקופה של 8 השנים האחרונות). עיון בדו"ח מגלה כי ניתנו גם דו"חות גם ליד בנין מס' 9 באותו רחוב, ואני מפנה לעמ' 11 לת/2, דו"ח שסומן בצהוב וכן לעמ' 12 למעלה ולעמ' 14 לת/2. מעבר לכך, אף אם יש ממש בטענת הנאשם אם במשך מספר שנים נמנעה המאשימה מליתן דו"חות בגין חניה על המדרכה מול אותו בניין שברחוב, אני סבור כי אין בכך משום מתן היתר גורף לתושבים להחנות על המדרכה באין מפרע. החוק הוא חוק, ואין הוא משתנה בשל העובדה כי פקחי העירייה, כפי הנטען, נמנעים מלרשום דו"חות מול אותו בניין, ואף אם מדובר במדייניות מוצהרת מתמשכת של הרשות המקומית.

כפי שציינתי לעיל, לא עלה בידי הנאשם להוכיח את אשר עליו להוכיח בהיבט זה, וזאת מעבר לקביעתי כאמור לעיל.

בהינתן האמור, המסקנה היא כי יש להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, וכך אני מורה.

ניתנה והודעה היום י"ט תמוז תשע"ב, 09/07/2012 במעמד הנוכחים.

יעקב שקד, שופט

גזר דין

קנס המקור הינו ע"ס 500 ₪ וזהו העונש המוצהר. העובדה שהנאשם בוחר לנהל משפט פלילי אין פירושה שיש להחמיר בעונש. זוהי זכות יסוד, והפסיקה קובעת כי רק אם הנאשם מודה יש בכך לשמש הקלה בעונש, אך ניהול המשפט איננו גורר החמרה בעונש כשלעצמו.

מאידך לא מצאתי נסיבות מיוחדות להקל בעונש, ולפיכך אני מטיל על הנאשם את קנס המקור בסך 500 ₪ שישולם בתוך 30 יום מהיום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.

ניתן והודע היום י"ט תמוז תשע"ב, 09/07/2012 במעמד הנוכחים.

יעקב שקד, שופט

קלדנית: אביבית התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: