מדינת ישראל נ' רובין שלום

החלטה

לפני בקשת הנאשם שכותרתה : " הודעות ובקשות ".

ב"כ הנאשם אינו מעגן את הבקשה בהוראת חוק רלוונטית.

ב"כ הנאשם מבקש להעמיד " למבחן רציני " את עבודת התחזוקה של מכשיר הינשוף במעבדה המשטרתית ולצורך כך מבקש לאפשר למומחה מטעמו, ד"ר פזע, לצפות בתהליך ביקורת תקופתית במעבדה.

כמו כן מבקש לאפשר לו להגיע למשרדי המעבדה המשטרתית ולעיין בכל מסמכי התיק, תכתובות, פתקים, פקודות תיקון, תלונות, ההתכתבויות עם היצרן, פקודות לפיהן מבצעת המעבדה את התחזוקה, כל החומר הקשור בהתקשרות המעבדה עם ד"ר אלמוג או עם הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, ואת החומר השוטף הנוגע לתחזוקת המכשיר.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת התביעה, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה.

אצא מנקודת הנחה כי הבקשה הוגשה בהתאם להוראות סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי על פיו רשאי נאשם לעיין בחומר חקירה.

המבחן המכריע להגדרת "חומר חקירה" הינו מבחן הרלוונטיות של החומר לכתב האישום ולהגנתו של הנאשם. נפסק כי חומר חקירה אינו כולל ראיות אשר הרלוונטיות שלהן לאישום רחוקה, ערטילאית ושולית. עוד נפסק כי " הנחת היסוד היא שהתביעה ממלאה את המוטל עליה במיומנות ובהגינות; וכל עוד לא מתחייבת מסקנה אחרת, אין הצדקה למעורבות של בית המשפט בעניין זה. סקרנות לשמה, רצון להשיג חומר לתכליות זרות ל"הגנת הנאשם" ונכונות לצאת ל"מסעי ציד" שמא יימצא דבר שיסייע להגנה - אינם מספיקים להשמטת הבסיס מתחת להנחה האמורה. " (בש"פ 1372/96 אריה דרעי נ' מ.י. ) וכן , " תקווה ספקולטיבית זו של ההגנה, שיימצא אולי בתיק מסויים חומר כלשהו שיעזור לה לנגח בו את המשטרה או את התביעה הינו ניסיון לעשות מה שקרוי fishing expedition אלה בוודאי אינם מצדיקים מתן צו להכללת תיק כזה בתוך חומר חקירה " (בג"צ 233/85 אל הוזייל נ' מ.י. ).

בקשת ב"כ הנאשם אינה עומדת במבחן הרלוונטיות והינה בגדר "מסע דיג" בחיפוש אחר פגמים בעבודת המעבדה המשטרתית, כאשר ב"כ המבקש אינו מצביע על בסיס כלשהו לטענתו לפיה, "התנהלות המעבדה מתרחשת במחשכים מאחורי חומות סוד ".

למכשיר הינשוף עומדת חזקת האמינות כפי שנקבע בעפ"ת 25457-04-10 מ.ע. נ' עינת עוזרי וברע"פ 8235/07 גורן נ' מ.י. בעניין עוזרי נפסק כי מדובר באמינות שאינה פועל יוצא של מדידות שנעשו במכשיר אלא יציר החוק והפסיקה. בעניין עוזרי נקבעה חזקת האמינות על בסיס חוות דעת של מומחים שנבחנו על ידי בית המשפט. בית המשפט המחוזי קבע : " המכשיר מבצע מלאכתו כהלכה ובאופן מדוייק במרבית המוחלטת של המקרים " וכן : " לפי טיבו של המכשיר ובהתאם לתורת הפעלתו ותחזוקתו, המכשיר אמין, חוקי וראוי לשימוש לאכיפה בפלילים בתחום שאליו נועד ".

אמינות מכשיר הינשוף נקבעה לאחר שמיעת מומחים רבים ולאחר שנבדקו הליכי בדיקתו של המכשיר ואחזקתו, כולל בדיקה תקופתית הנערכת במעבדה המשטרתית. אופן הטיפול במכשיר הינשוף במעבדה המשטרתית אושר על ידי בתי המשפט עוד קודם להסמכת המעבדה על ידי הרשות להסמכת מעבדות.

ברע"פ 4774/12 טומיסלב אגיץ נ' מ.י. קבע כבוד השופט רובינשטיין :

"לקראת חתימה אציין, כי בעת האחרונה יצאו שני פסקי דין מלפני בית משפט זה שבאו לסיים את ההתדיינות המשפטית המרובה בעניין מכשירי האכיפה של משטרת ישראל באשר למהירות נהיגה (רע"פ 7093/10 מדינת ישראל נ' דריזין (טרם פורסם), ובדיקת השכרות באמצעות מכשיר הינשוף (רע"פ 3981/11 שרביט נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). שאלת אמינותו של הינשוף הוכרעה בעבר (ראו רע"פ 8135/07 גורן נ' מדינת ישראל (לא פורסם)), ועם מתן פסק הדין בעניין שרביט הדן בשאלת קבילותן של ראיות הכיול למכשיר, יש לקוות כי יפחת משמעותית הדיון בסוגיה זו".

ברע"פ 9272/12 צחי טננצפף נ' מ.י. קבע כבוד השופט שהם :

"אין ממש בטענות המבקש בדבר אי תקינות מכשיר "הינשוף". זאת, שעה ששאלת האמינות של המכשיר עצמו כבר הוכרעה, וכאשר למכשיר זה עומדת חזקת התקינות....."

ברע"פ 3981/11 נעם שרביט ואח' נ' מ.י. נפסק על ידי כבוד השופט ריבלין :

"למכשיר עצמו עומדת כיום חזקת תקינות, לאחר הבדיקות שנתבצעו ולאור המסקנות העובדתיות של הערכאות הדיוניות וערכאות הערעור של בתי המשפט המחוזיים (ראו במיוחד פרשת עוזרי)....פרשת עוזרי חתמה את ההליכים המשפטיים שנתקיימו בערכאות הדיוניות באשר לאמינות המכשיר עצמו, עד אשר נוצרה חזקה עובדתית באשר לתקינותו."

מתגובת המאשימה לבקשה עולה כי כיום קיימת למעבדה המשטרתית הסמכה של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות אשר גם מפקחת על עבודת המעבדה.

אציין כי המומחה אשר ב"כ הנאשם מבקש כי יצפה בפעילות המעבדה, כבר מסר חוות דעת בפרשת עוזרי.

נראה כי ב"כ הנאשם אינו מקבל את הכרעות בתי המשפט ומבקש לפתוח את נושא אמינות מכשיר הינשוף לדיון מחדש למרות הפסיקות החד משמעיות בנושא. בקשתו מתעלמת מהכרעות חוזרות ונשנות של בתי המשפט.