מדינת ישראל נ' רגבי עלאא(עציר)

הכרעת דין

הנאשם מואשם בכך שבתאריך 07.05.11 בשעה 0144 נהג ברכב בהיותו שיכור ובדוגמא של אוויר נשוף על פי בדיקת נשיפה שנערכה לו נמצאו 445 מיקרו גרם אלכוהול לליטר אויר נשוף.

לאחר שמיעת הראיות, שקילתן ובחינתן, שוכנעתי מעבר לספק סביר כי הנאשם נהג כשהוא שיכור.

ואלה נימוקי החלטתי :

בעפ"ת (מחוזי ירושלים) 25457-04-10 מדינת ישראל נ' עינת מלכה עוזרי נפסק כי מכשיר הינשוף הינו מכשיר חוקי אמין ומדויק ושולי הביטחון של רף האכיפה הועמדו על 290 מיקרו גרם לליטר אוויר נשוף – מאז ניתנה, הסתמכו עליה בהחלטותיהם כלל בתי המשפט והחלטותיהם אושרו על ידי בתי המשפט המחוזיים והעליון בהחלטות רבות ואיני רואה צורך להכביר מילים על כך.

התביעה עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את תקינותו של מכשיר הנשיפה נשוא כתב האישום במועד ביצוע בדיקת הנשיפה ואת הפעלתו על פי נהלי ההפעלה.

באמצעות עד התביעה 1, הרצל כהן ממעבדת מכשור אכיפה של המשטרה הוגשו מסמכים המעידים על תקינות מכשיר הנשיפה, סומנו כת/1 :

תעודת עובד ציבור לפיה נערכה למכשיר ביקורת תקופתית ביום 20.01.11, והמכשיר נמצא תקין לפעולה. טופס ביקורת תקופתית כולל טופס ביקורת 5 בדיקות המפרט את הבדיקות שנערכו למכשיר במהלך הביקורת התקופתית. כרטיס מכשיר בו נרשמו הטיפולים, התקלות והבדיקות שנערכו למכשיר מאז כניסתו להפעלה במשטרה. תעודות הבלון במעבדה, ביחידה במועד הבדיקה במעבדה ובבדיקת השכרות התקבלו אף הן.

עת/1 הסביר שביצע בדיקות השגרה וקבע המכשיר כתקין. בחקירה הנגדית, מסר שבדק המכשיר במועד, לאחר בדיקה זו התגלתה תקלה והוחלף צינור נשיפה כי המכשיר לא התחמם. אציין כי על פי כרטיס המכשיר הוא נבדק לאחר התיקון ונמצא תקין. כן הסביר העד את החלפת בלון הגז ביחידה. כן אציין על פי ת/1 כי בדיקת השגרה הבאה ביום 19.05.11 נמצאה תקינה.

הבדיקה התקופתית שנערכה למכשיר הנשיפה כאמור לעיל ובדיקת אימות הכיול שבוצעה למכשיר טרם הפעלתו שהוכחה באמצעות צילום פלט ת/2 - מהווים ראיה לתקינותו של המכשיר.

ערך בלון הגז ביחידה על פי הפלט ת/2 היה 349.25 מק"ג שהינו ערך התואם לערך הבלון בעת ביצוע בדיקת הכיול על פי ת/3.

לקראת סיום נושא זה, אציין כי איני מוצא ממש בטענה כי חלפה רק דקה אחת בין הבדיקות בפלט הנשיפה ולא שתי דקות כנדרש ובנושא זה, אפנה להחלטת כבוד השופט אופיר בתת"ע 3743-07 (עמ' 6):

"סוגיית אי ההמתנה של שתי דקות בין הנשיפות אוזכרה ב"פרשת עוזרי" בפרק (10) המתייחס לשימוש בפיה ללא וסת טמפרטורה ("פרשת עוזרי" עמוד 71-72). חשוב לציין כי ערכאת הערעור בעפ"ת (י-ם) 10-04-25457 מדינת ישראל נגד עינת מלכה עוזרי" ...., לא דנה בעניין זה ולכן קביעת בימ"ש השלום בעניין זה נותרה בעינה. העד שטח בפני שופטי בית משפט השלום את טענותיו לפיהם, ככל שהנשיפה עמוקה יותר כך ריכוז האלכוהול עולה וקיים סיכוי כי הנשיפה השנייה תראה ריכוז אלכוהול גבוה. לשיטת העד, המתנה של פרק זמן של שתי דקות בין נשיפה לנשיפה תפתור את הבעיה.

בהתייחס לטענה זו, בחר בית המשפט שלא לקבל את עמדתו של העד.... .

אני מחליט לקבל את עמדת ההרכב בפרשת עוזרי מנימוקיו.

בהקשר לאמור ברצוני להוסיף כי גם אם טענתו של העד הייתה מוכחת הרי שמממלא המשטרה בסופו של יום, מייחסת לנהג, עבירת שכרות על סמך התוצאה הנמוכה ביותר, כך שאם תוצאת הנשיפה השנייה גבוהה יותר מתוצאת הנשיפה הראשונה, הרי שתיוחס לנהג התוצאה הנמוכה".

לסיכומה של טענה, אין בכך כל פגם, אכן כיום המכשיר המשודרג ממתין אוטומטית 2 דקות בין בדיקה, אך גם לפני שדרוג זה, הפסיקות דיברו בעד עצמם ויחוס התוצאה הנמוכה לנהג מנע שגיאה בבדיקה. כך שאיני מוצא ממש בטענת הגנה זו.

עדת התביעה 2, ענבל ארליך ערכה לנאשם בדיקת נשיפה שתוצאותיה על פי פלט בדיקת נשיפה ת/2 היו 445, ערך העולה על רמת האלכוהול שנקבעה כרף אכיפה.

העדה הציגה תעודת מפעילה מוסמכת. מסרה שהעתיקה ערך הבלון לכיול מתעודת הבלון ת/3 הוגש דו"ח עיכוב ת/4, ובו מעוכב הנאשם בחשד של נהיגה בשכרות. דו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות הוגש וסומן ת/5, ולפיו פעלה העדה על הנהלים הנדרשים טרם הפעלת המכשיר.

פלט בדיקת הנשיפה ת/6 התקבל כראיה. הפלט שהתקבל הינו פלט מקורי לפיו נערכו לנאשם שתי בדיקות נשיפה, בבדיקה הראשונה נמצאו 445 מ"ק אלכוהול ובשנייה נמצאו 455 מ"ק.