מדינת ישראל נ' רבצינקי
|
בפ"ת בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע |
314-08-11
15.8.2011 |
|
בפני : אלון אופיר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מדינת ישראל ע"י ב"כ גב' טלי כהן |
: מרק רבצינקי – בהעדר ע"י עו"ד אלמוג אזולאי |
| החלטה | |
החלטה
בפני בקשה של המדינה להורות על פסילת המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה.
עילת הבקשה הגשת כתב אישום נגד הנאשם המייחס לו נהיגת רכב במצב שכרות.
ברקע הרשעה נוספת של המשיב בביצוע עבירה של נהיגת רכב תחת השפעת אלכוהול.
ב"כ המבקש טען כי יש לאבחן בין סוגי העבירות וזו למעשה הפעם הראשונה בו מוגש נגד המבקש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה במצב שכרות.
עוד הוסיף כי יש כרסום מהותי באיכות הראיות על בסיסו יש הצדקה לדחות את הבקשה.
ב"כ המשיב סקר בפני את הליקויים שהוא מצא לשיטתו בראיות אותן הציגה המדינה.
ב"כ המדינה טענה כי בידיה ראיות טובות לכאורה, וחזרה על נימוקי הבקשה.חומר הראיות ועברו התעבורתי של המבקש הוגש לעיוני.
דיון –
עת נדרש בית המשפט לתת החלטה בבקשה מסוג זה, נמצאת שאלת מסוכנות המבקש בלב מערך השיקולים אותם ישקול בית המשפט.
כשלב ראשון יבחנו הראיות שבתיק לצורך הבדיקה – האם קיימות ראיות לכאורה כנגד המבקש ביחס לעבירה המיוחסת לו.
במידה ויתברר כי קיימות ראיות לכאורה, תבחן שאלת המסוכנות לאור חומרת העבירה המיוחסת, נסיבות ביצועה (לכאורה), ותק נהיגת המבקש, עברו התעבורתי ולעיתים נדירות ישקלו גם נסיבות
אישיות מיוחדות של המבקש.בשונה מבדיקה של "ראיות גולמיות" בבקשה לביטול פסילה מנהלית, אני מסכים עם ב"כ המבקש כי בהליך מסוג זה עדיין לא שונתה ההלכה הותיקה לפיה תאלץ המדינה להראות קיומן של ראיות לכאורה נגד המשיב.
יחד עם זאת, ההלכה ביחס לדיות הראיות ברורה -
בית המשפט אינו אמור בשלב זה של ההליכים להיכנס ולבדוק את איכות הראיות עצמן.די אם יתרשם כי קיימות בתיק החקירה ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת כדי שיעבור לבחינת שאלת המסוכנות לצורך ההכרעה בבקשה.
בבשפ 02 / 8450 זינגר יהודה, עו"ד נ' מדינת ישראל 02 (5) 55, עמוד 2 נקבע ע"י בית המשפט העליון -
נסיונו של העורר להביא את בית המשפט לבחינה פרטנית של חומר הראיות, ובכלל זה עריכת השוואה בין נתוני דוחות המשטרה ונסיון להסיק מהם על מהירות הנסיעה אינו מתאים לשלב זה של ההליך. ברי, כי נכון לעת זו, ובטרם הוחל המשפט, כל שיש בידי בית המשפט הוא חומר ראיות לכאורי של התביעה שטרם נחשף למבחן החקירה הנגדית וטרם עבר את כור ההיתוך של בחינה וניתוח הערכאה הדיונית. אולם הראיות במתכונת ההיולית הזו הן התשתית הראייתית הנבחנת נכון לשלב זה. "
נכון כי הלכה זו באה מרקע של הליך מנהלי רגיל, אך תקפה היא גם להליך של פסילה עד לתום ההליכים במידה שווה !
טענותיו של הסנגור יפות לתיקו העיקרי של המשיב, ואין לבית משפט זה כל דרך להכריע בשלב זה בטעניותיו המחייבות קביעה עובדתית (למשל טענותיו בעניין כיול, מספרי בלון ותעודה שונים לכאורה, וכן אינדיקציה לזמן הגעת השוטר).
מעיון בראיות שהוגשו לעיוני ניכר כי קיימות יותר מראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת ע"י המבקש.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|