מדינת ישראל נ' רביע(עציר)

החלטה

מונחת בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים בעניינו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרצויות לרכבים והכשלת שוטר.

עוד נטען, כי למשיב עבר מכביד בעבירות דומות, המלמדות על מסוכנותו ובשים לב להרשעתו בהן זמן קצר טרם ביצוע העבירות המיוחסות לו כיום, נטען כי אין ליתן בו אמון ולא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופה.

ב"כ המשיב לא טען לראיות ואולם הוסיף, כי לדעתו לא קמה עילת מעצר בשל היות העבירות מסוג עבירות רכוש ולחילופין, ביקש להורות על שחרורו לחלופת מעצר.

משלא נטען לראיות, הנני פטור מלהדרש לסוגיה זו.

באשר לעילת המעצר, נדמה כי לא יכול להיות חולק כי בענייננו קמה למשיב עילת מעצר בשל מסוכנותו, חרף היות העבירות עבירות רכוש, שכן הלכה היא, כי אף עבירות רכוש, במקרים המתאימים, עשויים להקים עילת מעצר (לדוגמא: בש"פ 9697/01 עלי סבית נ' מ"י, בש"פ 9095/03 שמואל אבו חצירה נ' מ"י ועוד). אכן נכון, בטרם בית המשפט נדרש לבחון את סוגיית המסוכנות, עליו להדרש, הן למהות העבירה והן לעברו של המשיב בביצוע עבירות דומות בעבר. בעניין זה נקבע, כי המבחן הינו אינדיבידואלי וקונקרטי.

בענייננו, לאחר שעיינתי ברישום הפלילי של המשיב, כפי שהוצג בפניי, הנני סבור, כי נוכח עברו המכביד של המשיב, קמה כנגדו עילת מעצר ולא זו אף זו, הנני סבור, כי בנסיבות העניין, בשים לב לנסיבות ביצוע העבירות ובעיקר, בשים לב לכך כי המשיב הורשע בעבירות דומות זמן קצר לפני שביצע לכאורה את העבירות המיוחסות לו כעת, מקום בו עומד לחובתו מאסר מותנה ארוך חב הפעלה, כי לא ניתן להשיג בנסיבות אלה את מטרת המעצר בדרך של חלופה.

אכן נכון, בענייננו, אין מדובר בעבירות שבנסיבות רגילות יש בהן להקים עילת מעצר, אולם, בנסיבות העניין, מסוכנותו של המשיב נלמדת מעברו הפלילי המכביד ובנסיבות אלו, לא מצאתי, כי יש באלה, כדי להצדיק את שחרורו לחלופת מעצר וממילא אינני נזקק לתסקיר מעצר (ראה והשווה: בש"פ 7602/04 אבו אלהו נ' מ"י, בש"פ 8107/02 אדרי נ' מ"י).

סוף דבר, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים בעניינו.

ניתנה והודעה היום א' אב תש"ע, 12/07/2010 במעמד הנוכחים.

משה ברעם, שופט

הוקלד על ידי: גרנית אסף התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: