מדינת ישראל נ' רבינוביץ

הכרעת דין

החלטתי לזכות את הנאשם מהמיוחס לו בכתב האישום. להלן נימוקי הכרעת הדין:

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סכין לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין התשלז-1977. על פי כתב האישום נמצא הנאשם אותו זמן בסמוך לכתב א-טירה, על יד ציר כביש 443.

הנאשם העיד, ונראה כי אין מחלוקת על כך, שעובר לתפיסת הסכין בכליו הוא יצא לטיול יחד עם שניים מחבריו למעיינות באיזור בית חורון. שלושת המטיילים היו צעירים המשרתים בצה"ל או עומדים בפני גיוס. האירוע התרחש ביום 10.5.11 בשעה 12:00. באותו יום חל יום העצמאות. מדובר, איפוא, באירוע שאינו חריג או מעורר חשד, בו קבוצת צעירים יצאה לטיול ביום העצמאות בשעות היום.

נסיבות תפיסת הסכין מתוארות בדו"ח הפעולה של השוטר אופיר אילוז, ת/2: השוטר החליט לבצע חיפוש בכליהם של שלושת הנוכחים וביצע את החיפוש בהסכמתם. הוא שאל אם יש להם נשק, ובתגובה הוציא הנאשם מיוזמתו את הסכין מתוך ערכת קפה שנשאו עימם והראה אותו לשוטר.

ב"כ הנאשם העלה טענות שונות לעניין האחריות. בין היתר טען כי לא התעורר יסוד סביר לחשד אשר הצדיק את החיפוש, וכן כי לא ניתנה הסכמה של הנאשם לחיפוש כנדרש על פי הלכת בן חיים (ע"פ 10141/09, אברהם בן חיים ואח' נגד מדינת ישראל), שכן לא הוסבר לו שהוא רשאי להתנגד לחיפוש. בנוסף טען לגופו של עניין כי אין מדובר בעבירה.

אין צורך להיזקק לשאלות הנובעות מהלכת בן חיים, שכן אני סבורה שלגופו של עניין אין במעשיו של הנאשם משום עבירה.

האיסור על החזקת סכין מחוץ לחצרים אינו איסור מוחלט. החזקת הסכין מותרת כאשר היא נעשית למטרה כשרה.

באמרותיו הראשוניות הסביר הנאשם כי החזיק בסכין לצורך הגנה עצמית (ראו דו"ח הפעולה ת/2, דו"ח העיכוב ת/4). בהודעתו במשטרה ת/1 העיד כי הסכין יועד להגנה עצמית למקרה שיותקפו על ידי ערבים.

בעדותו בבית המשפט הוסיף כי הסכין נועד גם לחיתוך פירות וירקות, ואף העיד כי הוא וחבריו הצטיידו גם בפירות כשיצאו לטיול (עמ' 10 שורה 17). עד ההגנה אורחי בטאש שהיה עם הנאשם בטיול אף הוא העיד על כך (עמ' 12 שורה 27).

באשר למקום החזקת הסכין, הן עדי התביעה והן עדי ההגנה העידו על כך שהסכין הוחזק בתוך ערכת קפה. ערכה זו הוחזקה בתוך תיקו של הנאשם, כך שמדובר ב"תיק בתוך תיק", ולא בסכין זמין ומוכן לשימוש (ראו עדות הנאשם עמ' 10 שורה 25, עדות גבריאל הפנר עמ' 13 שורות 23, 24)

הנאשם העיד עוד כי טייל בעבר באיזור ואינו חושש להיות מותקף שם, אולם "זו המציאות בארץ". הנאשם הוסיף כי בדרך כלל הוא וחברים המשרתים בצה"ל יוצאים לטיולים באיזור זה עם כלי נשק, אולם באותו יום לא היו להם כלי נשק מכיון שאף אחד מהם לא היה בשירות צבאי פעיל (עמ' 11).

הגנה עצמית היא טענת הגנה מבוססת במשפט הפלילי. במקרים המתאימים רשאי אדם לעשות שימוש בנשק קר ואף בנשק חם לצורך הגנה עצמית. בהקשר של הצדקת נשיאת סכין, הכוונה לעשות שימוש בסכין לצורך הגנה עצמית עלולה להעיד על נכונות להשתמש בסכין, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם החזקת הסכין למטרה כשרה. על כן לא ניתן לראות את הכוונה לעשות שימוש בסכין להגנה עצמית כמטרה כשרה בפני עצמה. אולם בה בעת אין לקבוע כי שימוש בסכין להגנה עצמית יהא לעולם שימוש שאינו למטרה כשרה. מטרת השימוש בסכין צריכה להיבחן בהתאם לנסיבות העניין.

במקרה זה, הסכין נמצא בכליו של הנאשם כשהוא וחבריו מטיילים באזור בלתי מיושב. השימוש בסכינים לצרכים שונים בטיול בשטח הוא נפוץ, מקובל וסביר. ככלל, נראה לי שקיימות מעין חזקות עובדתיות המבוססות על ניסיון החיים. בעוד שנשיאת סכין באזור מיושב, ובעיקר במקום ובזמנים "מועדים לפורענות" כגון במקום בילוי, בשעות הלילה, מעוררת חשד ומקימה מעין חזקה שלפיה נשיאת הסכין נעשית ללא מטרה כשרה, הרי שקיימת מעין חזקה הפוכה כאשר מדובר בנשיאת סכין בטיול שטח.

במקרה זה הסכין נמצא בתוך ערכת הקפה, באופן העשוי להתקשר להכנת מזון. הוא נמצא ב"תיק בתוך תיק", כך שאינו זמין לשימוש מיידי.

כאמור, הנאשם נמצא במועד הרלוונטי בטיול באיזור בית חורון. הוא העיד כי בטיולים אחרים הגיע לאזור כשחבריו ששירתו בצה"ל נשאו נשק. נשיאת נשק חם בטיול באזור זה היא סבירה והגיונית, ואולי אף מתחייבת. על כן קשה לקבל את עמדת המאשימה לפיה נשיאת סכין בכליו של מטייל אסורה. אמנם נשיאת נשק חם מחייבת רישיון כחוק, ובכך מצמצמת את הסכנה שבשימוש אסור בנשק. אולם בכל הנוגע לרמת הסיכון הקיימת במקום, להיתכנות סיטואציה שתצריך שימוש בנשק וכיוצא באלה, אני סבורה שיש ללמוד מקל וחומר. אם נשיאת אקדח או רובה היא סבירה ומקובלת בטיול כגון זה, הרי שלא ניתן לקבל את הטענה שנשיאת סכין לצורך הגנה עצמית אינה סבירה.

אציין כי הסכין בה החזיק הנאשם היא סכין בעלת מראה בלתי שגרתי, בצורת לטאה, ובכך היא שונה מאולרים או סכיני טיולים אחרים. אולם אין בכך כדי לשנות באופן מהותי את טיב הסכין.

בהינתן כל הנסיבות, דהיינו החזקת הסכין באופן מאובטח ומבוקר, בטיול שטח באזור שיש בו סכנה מסויימת אולם הטיול בו אינו בגדר הסתכנות בלתי סבירה, שוכנעתי כי הנאשם החזיק בסכין למטרה כשרה, ואני מזכה אותו מהעבירה המיוחסת לו.

ניתנה היום, 17 באפריל 2013, ז' באייר תשע"ג, במעמד הצדדים התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: