מדינת ישראל נ' רבינוביץ(עציר)

החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים.

המשיב הועמד לדין בגין ביצוע עבירות של התפרצות למקום מגורים וגניבה, כמו גם עבירות של גניבת כרטיס חיוב והונאה בכרטיס חיוב.

המבקשת ביקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים ואילו בא-כוחו ביקש לשחררו.

ההליך –

את החלטתי הראשונה בבקשה הנוכחית מסרתי ביום 6.4.10.

בהחלטה זו סקרתי את הראיות שנאספו אל תיק החקירה ואת סוגיית עילת המעצר אשר היתה נתונה במחלוקת בין הצדדים.

לקביעתי, למרות העובדה שהמשיב הואשם בעבירות רכוש אשר אינן יוצרות עילת מעצר חקוקה, נוכח טיב העבירות ונתוניו האישיים של המשיב, קמה בעניינו עילת מעצר המבוססת על הסיכון הרב הרובץ לפתחו.

בהמשך פניתי לבחון, כמצוות הדין, את אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

בטרם מתן החלטה סופית הפניתי את המשיב לקבלת תסקיר מעצר.

המשיב הגיש ערר על ההחלטה אשר הורתה על מעצרו בטרם מתן תסקיר. עררו נדחה ע"י בית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט המחוזי קבע כי יש לאפשר לבית המשפט לבחון את החלופה המוצעת באמצעות שירות המבחן ולגבש עמדה סופית לאחר קבלת התסקיר (ראו עמ"ת 9452-04-10, החלטה מיום 21.4.10 מפי כב' השופט סעב).

אחר הדברים האלה הוגשו שני תסקירי מעצר לתיק בית המשפט.

תסקירי שירות המבחן –

בתסקירו הראשון סקר שירות המבחן את נסיבותיו האישיות של המשיב.

הובהר כי לדברי המשיב החל להשתמש בסמים בגיל 13. בנסיבות אלה חלה הידרדרות במצבו ההתנהגותי במסגרת הלימודים, שלוותה באלימות מילולית ופיזית. המשיב עזב את מסגרת הלימודים לאחר 10 שנות לימוד. בהיותו בגיל 16 הופנה לשירות המבחן לנוער בגין ביצוע עבירות. המשיב התקשה לשתף פעולה. בין השנים 2003 ו- 2005 עבר המשיב ניסיונות גמילה במסגרת אשפוזית ובגדרי קהילה טיפולית אך התקשה לגייס כוחות. בשנת 2006 הופנה המשיב לשירות המבחן בעקבות עבירת פריצה. המשיב החל בהליך גמילה בחודש יולי 2006 במסגרת האשפוזית בחיפה, אך התקשה לקבל את כללי המקום. בהמשך הועבר למרכז "צעדים" בביה"ח קרית שלמה ומספר ימים לפני תום הליך הגמילה השתמש במתדון והורחק. שירות המבחן התרשם אותה עת כי המשיב מתקשה לגייס כוחות על מנת לשמור על ניקיונו מסמים. על המשיב נגזר עונש מאסר ממושך במהלכו, לדבריו, עבר הליך טיפולי לגמילה אך לאחר עשרה חודשי טיפול הורחק בשל דפוסי התנהגות לא מקובלים. לאחר שחרורו ממאסר, בחודש אפריל 2008, הצליח המשיב לשמור על ניקיון מסמים במשך תקופה קצרה אך חזרתו לסביבת מגוריו הביאה לחזרה לשימוש בסמים. לאחר הידרדרות קשה במצבו החליט המשיב לפנות לטיפול בתחליף סם בחודש יוני 2008.

שירות המבחן עמד בקשר עם היחידה להתמכרויות בחיפה והוברר כי המשיב מטופל ביחידה החל מ- 15.6.08. תחילה עמד המשיב בקשר טוב עם מטפלת שהיתה סטודנטית לעבודה סוציאלית. עם סיום עבודתה הועבר הטיפול לפסיכולוגית היחידה החל מחודש מאי 2009. המשיב לא שיתף פעולה בטיפול והתקשה ליצור קשר משמעותי. בתאריך 4.3.10 התקיים דיון בקרב הצוות הטיפולי בנוגע לאי הגעתו של המשיב לשיחות טיפוליות. המשיב נטה להאשים את המטפלת בהיעדרויותיו ונמנע מלקיחת אחריות. הוחלט להעבירו למטפלת אחרת למשך שלושה חודשים, במהלכם אמור היה לבצע בדיקות רפואיות לשם קבלה לאשפוז לגמילה מסמים. המשיב ביצע את הבדיקות ותוצאותיהן הועברו לאשפוזית "צעדים" בקרית שלמה.

לאחר מכן נעצר המשיב בעטיין של העבירות מושא האישום.

שירות המבחן עמד בקשר גם עם הצוות המטפל באשפוזית "צעדים". נמסר, כי תוצאות הבדיקות הרפואיות הגיעו לאשפוזית, נמצאו תקינות ומאפשרות את כניסתו של המשיב לאשפוזית. יחד עם זאת, בהיותו נוטל תחליף סם בעת המעצר, הובהר כי יש צורך בהפחתת המינון באופן הדרגתי. כן נמסר, כי האשפוזית ממוקמת במתחם בית החולים קרית שלמה, מקום סגור עם גדר ושומר ובמקום קיימת השגחה של 24 שעות ביממה. אין באפשרות גורמי האשפוזית ללוות את המשיב במידה ויהיה עליו לצאת מהאשפוזית לכל עניין שהוא. שירות המבחן התרשם זאת הפעם, כי קשייו של המשיב להתגייס להליכי גמילה ושיקום מעלים את הסיכון להישנות מעורבותו בפלילים לעתיד. יחד עם זאת, מאחר וביצע את הבדיקות הרפואיות הנדרשות בטרם נעצר, העריך שירות המבחן, כי קיימת מוטיבציה ראשונית ורצון לערוך שינוי.

הדיון נדחה אפוא על מנת לבחון את יכולתו של המשיב להפחית בכמות תחליף הסם אותה הוא נוטל ועל מנת לבחון חלופת מעצר במסגרת האשפוזית הנ"ל.

בתסקירו השני מסר שירות המבחן, כי התקבל מידע מהאשפוזית. נמסר, כי במהלך התקופה עבר המשיב תהליך של הפחתה בתחליף הסם. מבירור שערך שירות המבחן בבית המעצר עלה כי המשיב נוטל כמות המאפשרת כניסתו לאשפוזית להליך גמילה. האחראית על קבלת המשיב באשפוזית מסרה כי המשיב יוכל להשתלב במרכז בתאריך 3.6.10 אך עליו להסדיר את התשלום הנדרש ולהציג ערבים הנכונים ללוותו לדיונים משפטיים, לטיפול רפואי ולכל עניין שיידרש בזמן שהותו במרכז. עורך דינו של המשיב מסר כי הוריו מתחייבים לשלם את הסכום הנדרש וללוות את המשיב לכל מטרה שתידרש. ההורים אף התייצבו לדיונים בביהמ"ש.