מדינת ישראל נ' רבינוביץ(עציר)

החלטה

לפני בקשה למעצר עד תום ההליכים.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום לבית המשפט השלום בחיפה בגדרי ת"פ 48802-03-10.

כתב האישום מייחס למשיב עבירות של התפרצות למקום מגורים וגניבה, בניגוד לסעיפים 406(ב) ו-384 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, וכן עבירות של גניבת כרטיס חיוב והונאה בכרטיס חיוב, בניגוד לסעיפים 16 ו-17 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו – 1986.

האישום –

על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 26.3.10 בין השעות 09:30 ו – 13:30 ברחוב רזיאל 24 בטירת הכרמל, התפרץ המשיב בכוונה לגנוב לדירה בבעלות יפה אוקנין (להלן: "המתלוננת").

המשיב טיפס על סורגי חלונות הבניין, עלה לקומה השלישית, פתח תריס הזזה וחלון ונכנס לדירה. בהיותו בדירה, גרם המשיב לאי סדר, פתח ארונות ומגירות, הפך תכולתם וגנב רכוש רב, לרבות כרטיס חיוב ע"ש המתלוננת וקוד סודי, שעונים, שרשראות, תכשירי איפור וקוסמטיקה, רמקולים, קופסאות תכשיטים, חגורות, תרופות, תליונים, צמידים, כרטיסי סים, מטבעות, בגדים והמחאות. המשיב הכניס את הרכוש הגנוב לשני תיקים גדולים ועזב את הדירה בכוונה לשלול את הרכוש שלילת קבע מבעליו.

בהמשך, סמוך לשעה 14:20 הגיע המשיב למכשיר כספומט והשתמש בכרטיס החיוב בכוונה להונות, באופן שמשך באמצעותו 2,500 ₪.

בסמוך לכך נעצר המשיב כאשר כרטיס החיוב והכסף המזומן בחזקתו.

טענות הצדדים –

סבורה המבקשת כי בידיה ראיות לכאורה להוכחת האשמה.

כן נטען כי קמה בעניינו של המשיב עילת מעצר נוכח מסוכנותו הרבה לביטחון הציבור ובטחון רכושו. עוד נטען, כי אין מקום לשחרור המשיב לחלופת מעצר, שכן אין ליתן בו את האמון הנדרש לשם שחרור לחלופה.

מנגד, טען ב"כ המשיב, כי עילת המעצר בעניינו של המשיב אינה עילת מעצר מובהקת לאור העובדה שעסקינן בעבירת רכוש. ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה, אך הבהיר, כי בכל הנוגע להודעה שנגבתה מן המשיב אשר בגדרה הודה במיוחס לו, הרי עסקינן בהודעה שנגבתה שלא כדין והדברים יתבררו בגדרי ניהול ההליך בתיק העיקרי. כן נטען, כי נוכח מצבו הגופני, לא יכול היה המשיב לבצע את המיוחס לו בכתב האישום, מעשה אשר בביצועו הודה כאמור במסגרת החקירה.

עוד נטען, כי המבקשת לא ניסתה להגיע לחקר האמת במהלך החקירה.

כך או כך, ביקש ב"כ המשיב להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר לצורך גמילה מסמים בעניינה הוצגו אישורים. לחילופין, לחלופת מעצר בפיקוח הוריו.

אשר לאפשרות קבלת תסקיר מעצר, נטען כי יש לשחרר את המשיב בטרם קבלת תסקיר, בפרט נוכח הזמן הרב שיארך עד מתן התסקיר.

למעלה מן הדרוש נטלתי את תיק החקירה לעיוני.

דיון והכרעה –

עיון בראיות שנאספו אל תיק החקירה מעלה כי שוטרים נקראו לרחוב הרצל בטירת הכרמל בעקבות הודעה של מודיע אודות אדם שביקש ממנו להוציא עבורו כסף ממכשיר כספומט באמצעות כרטיס חיוב. המודיע חשד כי מדובר בכרטיס חיוב גנוב, לכן זימן את השוטרים למקום לאחר שעזר לאדם האחר להוציא את הכסף מן המכשיר. אנשי המשטרה הגיעו ואיתרו את המשיב אשר סימן לאדם נוסף שהלך במרחק של כעשרים וחמישה מטרים ממנו.

בחזקת המשיב, נתפס כרטיס החיוב השייך למתלוננת, לרבות הקוד הסודי, וסכום של 2,500 ₪. המשיב אמר לשוטר כי מצא את הכרטיס (מסמך ה'). בהמשך אמר המשיב לשוטר אחר כי בן דודו נתן לו את הכרטיס ויש לעצור אותו (מסמך ד').