מדינת ישראל נ' ראזם(עציר)

החלטה

לפני בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים והפרת הוראה חוקית. על פי הנטען בכתב האישום ביום 22/03/11 בלילה התפרץ המשיב לחנות על ידי ניפוץ חלון הראווה כל זאת בזמן שהוא היה אמור לשהות במעצר בית.

אין מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה.

מדובר בעבירת רכוש לא בדרגת חומרה עליונה. ברם, עברו הפלילי של המשיב מקים עילת מעצר הן בשל חשש הימלטות והן בשל מסוכנות.

שחרור של אדם לחלופת מעצר מותנה בכך שניתן לתת בו את האמון הדרוש לשם שחרורו. כמו כן, על בית המשפט לשקול את טיב המפקחים המוצעים.

נסיבותיו של המשיב מקשות על האפשרות לתת בו אמון. המשיב הורשע ב-7 הזדמנויות קודמות בביצוע עבירות מין, שוד מזוין, ואלימות. ההרשעות מתפרסות על פני כ-10 השנים האחרונות. ההרשעה האחרונה הינה משנת 2006 אולם במקביל עדיין מתנהלים נגד המשיב שני הליכים נוספים שבאחד מהם הוא כבר הורשע. המשיב שוחרר בתנאים באותם הליכים מקבילים אולם לא רק שהוא הפר את תנאי מעצר הבית במקרה שלפני, אלא שהוא גם לא התייצב לדיונים המשפטיים בשני ההליכים. אציין כי בהליך שבו שוחרר המשיב למעצר בית נקבעה אמו כמפקחת דבר שלא הוכיח את עצמו, והמקרה שלפני יוכיח. אשתו של המשיב שמוצעת כמפקחת היום לא התייצבה לדיון אולם בכל מקרה לנוכח הקושי לתת אמון במשיב אינני סבור שהתייצבותה יכולה לשנות את התמונה.

אשר על כן, למרות שמדובר בעבירת רכוש, ולמרות שלא כל הפרה של תנאי השחרור מחייבת אוטומטית מעצר, אין מנוס מלהורות על מעצרו של המשיב.

אשר על כן, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

ניתנה והודעה היום כ"א אדר ב תשע"א, 27/03/2011 במעמד הנוכחים.

אברהם רובין, שופט

הוקלד על ידי: אורית איגלשטיין התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: