מדינת ישראל נ' קרמיצוס(עציר)

החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של שימוש ברכב ללא רשות, נהיגה ללא רשיון וביטוח, מעשה פזיזות ורשלנות ברכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ואיומים.

בד בבד הוגשה כנגד המשיב בקשה למעצרו עד תום ההליכים ובדיון שנערך בענינו ביום 11/01/11 הגיעו הצדדים לכלל הסכמה לפיה עד לדיון לגופה של בקשה ישוחרר המשיב תנאים מגבילים הכוללים מעצר בית מלא בפיקוח אנושי, לצד ערבויות כספיות.

בפתח הדיון היום טען ב"כ המשיב כי קיימת חולשה ראייתית אשר אינה מצדיקה הותרתו של המשיב במעצר בית מלא.

לדבריו הראיות בתיק נסמכות על דו"חות הפעולה של השוטרים בלבד, ואין די בהם כדי לבסס תשתית מוצקה המצדיקה מעצר בית מלא.

עוד טען ב"כ המשיב כי גם המסוכנות הנשקפת מפני המשיב אינה ברף הגבוה באופן שמצדיקה היא מעצר בית מלא, הפנה לעובדה כי המשיב נעדר עבר פלילי, למעט עבירה של העדרות מן השרות הצבאי והפנה לקושי הכלכלי ממנו סובלת המשפחה ולצורך של המשיב לפרנס את עצמו ואת אימו.

ב"כ המבקשת טען כי בתיק תשתית ראייתית מוצקה הנסמכת על דו"חות השוטרים המפרטים התנהגותו של המשיב כמתואר בכתב האישום.

הפנה לעובדה כי המשיב עצמו נתפס בכף בתוך אותו רכב בו עשה שימוש ללא רשות וקשר את עצמו.

לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים בענין הראיות ועיינתי בתיק החקירה, מצאתי כי קיימת תשתית ראייתית מוצקה למיוחס למשיב בכתב האישום.

אין בעובדה כי חומר הראיות נסמך על דו"חות השוטרים כשלעצמה, כדי להביא למסקנה כי קיימת חולשה ראייתית ואציין כי לא ירדתי לסוף דעתו של הסנגור, מדוע בעובדה כי חומר הראיות מבוסס על דו"חות שוטרים, יש כשלעצמו להצביע על חולשה ראיתית. באשר ב"כ המשיב לא הצביע בטיעוניו על כל פגם שנפל בדו"חות, על סתירות הקיימות בין הדו"חות השונים או כל הפניה אחרת לדו"חות עצמם.

מטבע הדברים ונוכח טיבן של העבירות המיוחסות למשיב, מדובר בעבירות שניצפו על ידי השוטרים ולא ברור איזו עוד ראיה צריך היה לאסוף, על מנת לבסס תשתית ראייתית לדידו של הסנגור.

משלא הצביע ב"כ המשיב על כל פגם בדו"חות השוטרים, הרי שבעת הזו די בדו"חות כדי לבסס תשתית ראייתית למיוחס למשיב.

אשר למסוכנות הנשקפת מפני המשיב, הרי שעל פי המפורט בכתב האישום שוטרים הבחינו במשיב כשהוא נוהג ברכב אשר בבעלותו של אחר וללא רשותו, באופן מסוכן, כאשר הוא נוהג בזיגזג ולא נותן זכות קדימה לעוברים בדרך.

כששוטר ביקש לעכבו פתח המשיב בנסיעה אחורנית כשאורות הרכב כבויים והחל בנסיעה מהירה.

השוטר כרז למשיב לעצור אך הוא המשיך בנסיעה כאשר הוא חוצה צומת מרומזר באור אדום. בהמשך המשיך בנסיעה תוך שהוא לא מציית לתמרור עצור, וכאשר ניגשו השוטר והפקח לעכב את הנאשם מסר כי אין לו רשיון נהיגה והוא שיכור משום ששתה קצת אלכוהול.

כשהודיע השוטר לנאשם כי הוא עצור, ניסה הנאשם לפתוח את דלת הניידת ולברוח ואף איים איומים בוטים והעליב את השוטר.

עולה כי המשיב עשה שימוש ברכב ללא רשות, תוך ביצוע עבירות תנועה חמורות, סירב להוראות השוטרים ולאחר שנעצר, סירב למסור רשיונות והתברר כי נהג ללא רשות בעלי הרכב, כשהוא תחת השפעת אלכוהול.

סבורני כי מכלול הנסיבות הללו מלמדות על סיכון ממשי הנשקף מפני המשיב לציבור.

אכן אדם העושה שימוש ברכב, מבלי שהוכשר מעולם לנהיגה, מסכן במעשיו באופן ממשי את ציבור העוברים בדרך, קל וחומר שעה שמבצע עבירות תעבורה חמורות, אינו נשמע לרמזור אדום ולתמרור עצור, והכל כשהוא שרוי בגילופין.

אך בנס הסתיים המקרה מבלי שנגרם אסון ובקלות יכלה להדרדר הסיטואציה למצב בו יפגעו חיי אדם.