מדינת ישראל נ' קרינאוי

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של נהיגת רכב בעודו פסול מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה.

עת נהג הנאשם ברכב רישיון נהיגתו גם היה פקוע משנת 2008 כך שבזמן הנהיגה לא חודש הרישיון תקופה של כ- שנתיים וחצי.

מתחם הענישה ביחס לעבירה של נהיגה בזמן פסילה מתחיל ברכיב של מאסר מותנה ומגיע עד שנת מאסר בפועל (ראה עפ"ת 59810-07-12 (מחוזי באר-שבע) דרור אביטל נגד מד"י).

קביעת הענישה בתוך המתחם הינה תלויית נסיבות ספציפיות בהן ילקחו בחשבון חומרת העבירה, נסיבות ביצועה, עברו התעבורתי/פלילי של הנאשם הנתון, שיקולי שיקום והכל תוך הישענות על עיקרון ההלימה.

בפרשה זו עתרה המדינה לענישה הכוללת רכיב של מאסר בפועל שכן אין המדובר באירוע ראשון של נהיגה בזמן פסילה מצד הנאשם (לנאשם עבירה זהה מיום 16.6.09) וגם מבחינה פלילית עברו אינו נקי.

המדינה סבורה כי בנסיבות הספציפיות של תיק זה, בהן נהג הנאשם כאשר רישיונו פסול ופקוע כשנתיים וחצי, יש הצדקה מלאה לענישה מחמירה בחלקו העליון של מתחם הענישה.

ב"כ הנאשם סבר לעומת זאת כי ללקיחת האחריות משקל רב על רקע העובדה כי תסקיר שירות המבחן ממליץ בצורה חד משמעית להימנע מרכיב של מאסר מאחורי סורג ובריח.

עוד נטען ביחס לנסיבותיו האישיות של הנאשם, כי הוא מגדל לבדו שישה ילדים לאחר שהתגרש ופרנסתו כמקים פרויקטים (בין היתר בהקמת ארובות גדולות) תלויה בנהיגתו ובנגישותו אליה.

דיון וגזירת הדין –

אכן צודקת המדינה בטיעוניה כי כאשר המדובר באירוע שני של נהיגה בזמן פסילה, יש הצדקה מלאה לרכיב של מאסר שאינו מותנה ואין הצדקה לגזור ענישה התואמת את חלקו הנמוך של מתחם הענישה.

נהיגה בזמן פסילה ע"י מי שרישיונו פקע מעל שנתיים הינה עבירה חמורה מאד וביחס לנסיבות אלו נגזרו אף עונשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח.

יחד עם זאת, ועל אף היות הנאשם רצדיוויסט שלחובתו 39 הרשעות קודמות על פני ותק נהיגה משנת 1996, המליץ שירות המבחן באופן חש משמעי להימנע מרכיב של מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח.

הנאשם בפרשה זו גרוש ואב לשישה ילדים כאשר החזקה ביחס לילדיו מצויה בידיו בלבד והוא משמש להם תא משפחתי כאב חד הורי.

ניתוק הנאשם מביתו בנסיבות המתוארות לעיל עלול ליצור נזק בלתי מידתי ביחס לחומרת מעשי הנאשם.

מאחר וחוות דעתו של הממונה על עבודות שירות מצאה את הנאשם מתאים וכשיר לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות, נחה דעתי כי במכלול השיקולים ובכלל זה לקיחת אחריות כנה מצד הנאשם, ראוי עונש מאסר קצר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

ככל שהחלטה זו על ריצוי מאסר קצר בדרך של עבודות שירות תאוזן גם ברכיבי ענישה צופי פני עתיד ובהרחקה מיכולת נהיגה לתקופה ארוכה, כך תאוזן הענישה בצורה נכונה אל מול חומרת העבירות שבוצעו, ועיקרון ההלימה יבוא לידי ביטוי.

ביחס לרכיב הפסילה בפועל, הרי שכנגד הנאשם תלויים בהתאם להרשעותיו מספר תנאים ברי הפעלה. המדינה בטיעוניה הפנתה רק להרשעות 36 ו- 37 שם ביקשה להפעיל את התנאים כאשר לא התבקשתי להפעיל תנאים אחרים המופיעים בעברו (אולי מתוך ידיעת התביעה כי אלה כבר הופעלו בתיק אשקלון אשר מופיע ברישומו הפלילי של הנאשם).

מתחם הענישה ביחס לרכיב הפסילה נע בין 6 חודשי פסילה ועד 24 חודשים (ראה בעניין זה את עפ"ת 57662-07-13 לבייב נגד מדינת ישראל) ובפרשה שבפני לאור חומרת העבירות על רקע הישנות העבירה המרכזית, ראויה תקופה הקרובה יותר לחלקו העליון של המתחם (קל וחומר כאשר לנאשם גם שני תנאים ברי הפעלה).

ראוי בפרשה זו לאור האיזון מול תקופת המאסר הקצרה (ודרך ריצוייה) להורות על הפעלת התנאים במצטבר.