מדינת ישראל נ' קרינאוי

גזר דין

1.הנאשם הודה והורשע בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף ומסירת פרטים כוזבים.

עפ"י כתב האישום בתאריך 1.12.10 נשפט הנאשם בנוכחותו ונגזרו עליו בין היתר 18 חודשי פסילה והוטל עליו מאסר מותנה למשך 9 חודשים. בתאריך 2.1.11 נתפס הנאשם נוהג ביודעו כי הוא פסול לנהיגה ואינו אוחז רשיון נהיגה תקף מ-4/03. הנאשם מסר לשוטר פרטים כוזבים והזדהה בשם של אדם אחר תוך שהציג רשיונו של אחר.

2.לנאשם רישיון נהיגה משנת 2001 אשר אינו בתוקף כ-9 שנים ולחובתו 107! הרשעות קודמות, מהן 23 הרשעות קודמות לאחר פקיעת רישיונו.

הרשעה אחרונה הינה בגין כתב אישום שהוגש נגדו בתיק 11773-07-10 המייחס לנאשם עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף ורישיון רכב לא תקף, בגינו נגזרו עליו העונשים האמורים לעיל.

לחובת הנאשם גם 3 ה"ק קודמות בפלילים בעבירות סמים, רכוש והפרת הוראה חוקית.

3. כאמור, בחלוף חודש ויום ממתן גזר הדין, שב הנאשם ונהג בעודו בזמן פסילה.

יצויין, כי בגין העבירות נשוא תיק זה, נעצר הנאשם עד תום ההליכים למשך 23 יום ומאז מצוי במעצר בית מלא.

4.התביעה עתרה למצות הדין עם הנאשם להפעיל את עונש המאסר המותנה התלוי ועומד נגדו, וכן להטיל עליו מאסר על תנאי, פסילה ארוכה תוך הפעלת הפסילות המותנות במצטבר, פסילה על תנאי והתחייבות.

הסנגור ביקש שלא למצות הדין עם הנאשם וליתן לו הזדמנות נוספת ואחרונה ולהאריך התנאי באופן שלא יגזר עליו מאסר בפועל, ולהטיל עליו עונשים צופי פני עתיד.

5.לאחר שהנאשם הודה והורשע הפנה בית המשפט (כב' השופטת טאובר) את הנאשם לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר. מפאת עומס עבודה ביקש שירות המבחן להגיש תסקירו בחודש דצמבר 2011 ועקב היעדרותה של כב' השופטת טאובר, הורתה סגנית נשיאת בית המשפט, כב' השופטת וישקין, כי התסקיר יוגש עד ליום 05/09/11.

הנאשם הגיש בקשה להקלה בתנאי מעצרו והבקשה נקבעה לדיון בפני ליום 18.7.11. במועד זה ביקש הנאשם באמצעות סנגורו לטעון לעונש ולסיים ההליך.

לאחר ששמעתי הטיעונים לעונש ועקב השעה המאוחרת, החלטתי כי מתן גזה"ד ידחה להיום וב"כ הנאשם הסכים באדיבותו, כי תנאי השחרור שנקבעו בהחלטת ביהמ"ש המחוזי יוותרו על כנם.

6.כבר קבע בית המשפט לא אחת, כי בעבירה של נהיגה בזמן פסילה העונש הראוי הוא מאסר בפועל ואף לא בדרך של עבודות שירות וזאת גם כאשר לא תלוי ועומד נגד הנאשם מאסר מותנה.

לא זו אף זו, ברע"פ 3878/05, נאמר כי : "העבירה אותה עבר המבקש היא חמורה ויש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סיכונים רבים לביטחונם של נוסעים והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק לצווי בית המשפט. עניינו של המבקש חמור פי כמה נוכח העובדה שנהיגתו במצב של פסילת רישיון נעשתה בעת שהיה תלוי נגדו מאסר על תנאי בגין עבירה הקודמת של נהיגה בזמן פסילת רישיון. בנסיבות שכאלה, אין צורך בחיזוק נוסף למסקנה המתבקשת כי מדובר בנאשם המזלזל זלזול עמוק בחוק ובצווי בית המשפט, וחובתו הבסיסית לקיים את הכללים שהחברה קבעה להבטחת חייהם ושלומם של בני הציבור".

ויפים הדברים גם לענייננו.

נוכח דברי בית המשפט העליון ולאור הפסיקה, על האינטרס האישי של הנאשם להידחות מפני האינטרס הציבורי.

7. יחד עם זאת, בשים לב לכך שהנאשם היה במעצר מאחורי סורג ובריח משך 23 יום ומאז מצוי במעצר בית מוחלט , הרחק מאשתו וילדיו משך 7 חודשים, ולאחר ששקלתי טיעוני הצדדים ובחנתי עברו של הנאשם, אני מחליטה לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

הנני מורה על הארכת תוקף של המאסר למשך 9 חודשים כפי שנגזר על הנאשם בתיק 11773-07-10 ביום 01/12/10 בבימ"ש תעבורה פתח תקווה למשך שנתיים נוספות.

אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 8000 ₪ או 80 ימי מאסר תמורתו.