מדינת ישראל נ' קרינאווי(עציר)

החלטה

המבקש עצור עד תום ההליכים.

כתב האישום מייחס לו עבירות של קשירת קשר לפשע וסחר בנשק.

על פי עובדות כתב האישום, היה קטין בקשר עם סוכן משטרתי סמוי, ובצע עסקאות בהן מכר אמל"ח לסוכן.

הקטין שוחח ביום 6.9.10 עם המבקש, והשניים קשרו קשר לפיו המבקש ימכור לקטין שלושה מטעני חבלה מאולתרים תמורת 1,000 ₪.

המבקש פעל לביצוע עבירות באופן מאורגן כשהוא זמין לספק את מטעני החבלה המאולתרים תוך זמן קצר ותוך אדישות למי המטענים נמכרים וליכולת הפגיעה בחיי אדם.

המבקש נעצר עד תום ההליכים, ובערר שהגיש לבית המשפט העליון, הורה בית המשפט העליון כי יתקבל בעניינו תסקיר לצורך בחינת חלופה.

משהתקבל התסקיר, שב בית המשפט והורה על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים, לאור האמור בתסקיר ולפיו המבקש בחור צעיר, המגלה מעורבות עבריינית מגיל צעיר, וגם כיום מתקשה להסביר את התנהלותו, נמנע מהתייחסות למשמעות ולהשלכות מעשיו והחשדות המיוחסים לו ולסיכונים הכרוכים במצבו.

שירות המבחן לא המליץ על שחרורו של המבקש.

הבקשה שבפניי היא להורות על שחרורו של המבקש ביום 22.6.11 בין השעות 17:00-24:00, על מנת לאפשר לו להשתתף בחתונת אחותו שתתקיים באולמי פרח בלוד.

המבקש מציע כי שחרורו יהא בליווי צמוד ובפיקוח אחותו שתהא צמודה אליו מרגע צאתו מבית המעצר ועד חזרתו לבית המעצר.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

המשיבה מצביעה על המסוכנות הרבה הנשקפת מהמבקש, כפי שהיא באה לידי ביטוי בכתב האישום בו מסר המבקש מטעני חבלה לידי קטין, ומציינת כי תלוי ועומד כנגד הקטין כתב אישום נוסף שגם הוא עוסק בארבע עבירות בתחום הנשק והיא מפנה לעברו הפלילי של המבקש, הכולל חמש הרשעות קודמות ו-15 תיקי פ.א שונים הכוללים מגוון עבירות, ובגינם נאסר כבר פעמיים בעונשי מאסר בפועל.

בבש"פ 5874/02 עטיה נ' מדינת ישראל קבעה כב' השופטת בייניש (כתוארה דאז):

"...ניתן לקבוע כי בהיות נאשם עצור עד תום ההליכים, חופשה מהמעצר אינה עולה בקנה אחד עם המעצר ועם תכליתו. ככלל, אין זה סביר שאדם יהיה משוחרר לחופשה אם נקבע על ידי בית המשפט שנשקפת ממנו מסוכנות המחייבת את מעצרו עד תום ההליכים.

עם זאת, יש שמתעוררות נסיבות או מתקיימים אירועים יוצאי דופן המצדיקים מתן חופשה לעציר".

אינני סבורה כי המקרה שבפניי הוא מקרה המצדיק מתן חופשה לעציר בשל אירוע יוצאי דופן.

מסוכנותו של המבקש, כפי שהיא באה לידי ביטוי בכתב האישום, בעברו הפלילי ובתיק הנוסף התלוי ועומד כנגדו, היא רבה ואינה ניתנת לאיון בפיקוח של מי מבני המשפחה.

האירוע אליו מבקש המבקש להשתחרר איננו אירוע כה חריג, המצדיק נטילת סיכון כה גדולה.

לפיכך, הבקשה נדחית.