מדינת ישראל נ' קרול

החלטה

1.בפסק דין שניתן ביום 22/03/11, זוכה הנאשם –המבקש מביצוע כל העבירות מושא כתב האישום, בו הואשם בהעסקה שלא כדין של עובדים זרים.

בבקשה שבפני עותר הנאשם להורות למאשימה להשיב לו את מלוא הוצאות ההגנה שלו, אשר עומדות על סך של 10,000 ₪ , וזאת מהנימוקים הבאים –

א.הנאשם זוכה מכל אשמה, וזאת על בסיס עדותו שנמצאה על ידי בית הדין כמהימנה.

ב.המאשימה העלתה טענות אשר ידעה כי הן שגויות.

ג.בתיק זה מדובר בגלגול שני של אותו התיק, שכן בגין אותם מעשים הושת על הנאשם קנס מנהלי והוגש כתב אישום שבוטל ע"י בית הדין , והושת שוב קנס שבעקבותיו הוגש שוב כתב אישום – מכאן שיש לומר שהתנהלותה של המאשימה בטיפול בתיק הכבידה על הנאשם.

2.בתגובה לבקשה, נטען מצד המאשימה כי יש לדחות את הבקשה, וזאת מהנימוקים העיקריים הבאים –

א.אין לפסוק הוצאות כאשר אין קביעה שמלכתחילה לא היה מקום להגיש את כתב האישום.

ב.זיכויו של הנאשם בענייננו בוסס על ממצאי מהימנות, ולא בוצעה כל פעולה חריגה אשר הצדיקה השתת הוצאות.

ג.הנאשם עצמו תרם להארכת ההליך הפלילי בעניינו.

ד.הנאשם לא פירט את סוג ההוצאות שנגרמו לו, כנדרש בתקנות.

3.המסגרת הנורמטיבית לבקשה:

סעיף 80(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 הדן בנושא הוצאות ההגנה מאוצר המדינה קובע:

"(א) משפט שנפתח שלא דרך קובלנה וראה בית המשפט שלא היה יסוד להאשמה, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה או בשל אישום שבוטל לפי סעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ה - 1982 בסכום שייראה לבית המשפט; במשפט שמנהל קובל רשאי בית המשפט להטיל על הקובל תשלום כאמור."

בית המשפט העליון דן בנסיבות אשר מצדיקות לפסוק הוצאות הגנה של נאשם כנגד אוצר המדינה בע"פ 4466/98 - ראמי דבש נ' מדינת ישראל ואח', פ"ד נו(3), 73 (להלן - פסק דין דבש).

לפי ההלכה שנקבעה בפסק דין דבש, על מנת ליישם את הוראת סעיף 80 לחוק העונשין, חייבים להתקיים שני תנאים, אחד, כי פלוני עמד לדין פלילי והשני - יצא זכאי בדינו, וככל שנתקיימו השניים רשאי בית המשפט לחייב את המדינה לשלם פיצויים לפלוני שהיה נאשם במשפט פלילי ולשפותו בגין הוצאות שנגרמו לו כתוצאה ממשפטו.

יש להבחין בין שתי העילות המרכיבות את הוראת סעיף 80 לחוק העונשין; העילה שעניינה כי "לא היה יסוד להאשמה" והעילה שעניינה "נסיבות אחרות המצדיקות זאת". זיכויו של נאשם הוא תנאי מוקדם והכרחי, ואולם אין בו די כדי להקים עילה המחייבת את המדינה לשאת בהוצאות הגנת הנאשם.