מדינת ישראל נ' קרדוש

בפני

שופט דניאל בארי

הכרעת דין

כללי:

1.התביעה מייחסת לנאשם עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק").

2.הנאשם שירת כסייר במרחב יפתח בחודש ינואר 2009.

3.התביעה טוענת כי ביום 12/1/09 בסביבות השעה 14:00 בת"א הלך ראשיד טהה (להלן: "המתלונן") בכיכר בסמוך לרחובות הכובשים והכרמל.

הנאשם ושוטרים נוספים ניגשו אליו, הזדהו כשוטרים וביקשו ממנו להזדהות.

הנאשם ביצע חיפוש על גופו של המתלונן, המתלונן שאל על חוקיות החיפוש ובתגובה לכך תקף הנאשם את המתלונן במכות אגרוף בפניו.

המתלונן נפל הנאשם המשיך להכותו בבעיטות ובאגרופים בראשו.

בדרך לניידת סטר הנאשם במתלונן וקילל אותו. המתלונן דימם בפניו, נחבל בעינו ונגרם לו נקב באוזן .

4.בתגובתו לאישום מסר בא כח הנאשם כי המפגש בין מרשו למתלונן, היה בעקבות מידע מודיעיני , הוא הוסיף כי מרשו השתמש בכוח נגד המתלונן, כיוון שהמתלונן התנגד פיזית לחיפוש: "...המתלונן התנגד לכבילה ותוך כדי מגע הנאשם נאלץ להשתמש בכוח סביר ומכחיש שנתן אגרופים למתלונן ...".

הנאשם הודה כי נפל יחד עם המתלונן לרצפה אך הכחיש כי בעט בו וכן הכחיש שימוש בכוח לאחר שהמתלונן נחבל.

5.המחלוקות בתיק זה הן במישור העובדתי וכן במישור המשפטי.

הסנגור מבקש לדחות את גרסת המתלונן ולקבוע שגם אם מרשו לא פעל בהתאם לכללים לעניין ביצוע החיפוש, יש לראות בכך טעות בשיקול דעת ולא התנהגות בניגוד לחוק.

גרסת המתלונן:

6.בעדותו בפני מסר המתלונן את הפרטים הבאים :

א.המתלונן ציין כי בינואר 2009 הוא התגורר ברח' יעב"צ בת"א. ביום 12/1/09 הוא יצא מביתו והלך ברגל לכיוון מלון דיויד קונטיננטל: "...פתאום רצו לעברי שני שוטרים... השוטרים לא היו במדים, הם באו ואמרו 'שלום איך קוראים לך?' אמרתי, ראשיד, אמרו 'שלום משטרה, אתה עצור'. שמו לי אזיקים בידיים מאחור. לא הספקתי לשאול כלום, אמרתי על מה? ..."

ב.המתלונן ציין כי הנאשם החל להכות אותו, נתן לו מכות אגרוף בפנים והפיל אותו על הרצפה. אנשים התקהלו במקום ואז השוטר השני שהיה במקום, אמר להם לעזוב וציין : "...תלכו מפה זה מחבל, זה משטרה ...".

ג.כעבור כעשר דקות הרימו את המתלונן מהרצפה הוא חש שהוא מדמם. שוטר שלישי לקח מכיסו את מפתחות ביתו ורץ לכיוון ביתו.