מדינת ישראל נ' קעדאן

פסק דין

1.בפנינו ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר על המשיב על ידי בית משפט השלום בחדרה (ת"פ 19359-09-11), לאחר שהוא הורשע על פי הודייתו בעבירה של התפרצות כדי לבצע עבירה, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

2.הפרשה עצמה היא מיום 23.11.10, כאשר המשיב התפרץ לביתם של המתלוננים באופן שנכנס אל הבית מחלון המטבח על ידי כיפוף הסורגים וניפוץ שמשת החלון, ואחר כך נטל מן הבית את הפריטים שביקש לגנוב: תכשיטים, שני פלאפונים ומצלמה דיגיטאלית.

3.המשיב הודה בעובדות כתב האישום, הורשע בעבירה הנ"ל, ובית המשפט הורה על עריכת תסקיר של שירות המבחן.

בתסקיר מיום 5.9.12 מפרט קצין המבחן את עברו של המשיב ואת נסיבותיו האישיות, ומגיע למסקנה כי אין מקום להתערבות טיפולית, שכן אין במשיב מוטיבציה להיעזר בטיפול כזה לצורך שינוי דפוסי חייו, וכי "קיימת חשיבות, בענישה מוחשית של מאסר בפועל, אשר תציב בפניו [של המשיב] גבולות ברורים."

4.בגזר הדין מיום 18.12.12 מפרטת כב' השופטת ארגמן את נסיבות המקרה; מתייחסת לחומרת העבירות ולהרשעה הקודמת של המשיב אשר "באופן לא חד פעמי מבצע עבירות רכוש ובכך מצביע על המסוכנות שבו" ומגיעה למסקנה כי "יש ליתן ביטוי לחומרת העבירה והנסיבות על רקע עברו הפלילי וההתרשמות של שירות המבחן, אך יחד עם זאת אין להתעלם מכך שמדובר בנאשם צעיר מאוד בגיל אשר את העבירה נשוא כתב האישום ביצע לפני שנתיים" ואם יישלח עכשיו למאסר "קיים סיכוי של ממש שימשיך לאמץ נורמות התנהלות עברייניות, ולאחר שחרורו יחזור למעגל העברייני." על כן, הסתפקה הערכאה הראשונה בהטלת מאסר לתקופה של 6 חודשים, אותו ירצה המשיב בעבודת שירות, וכן במאסר מותנה של 8 חודשים למשך 3 שנים, וחיוב המשיב לפצות את המתלוננים בסכום של 3,000 ₪.

על קולת העונש האמור מלינה המערערת.

5.כיום מונח בפנינו תסקיר נוסף ומעודכן של שירות המבחן. בתסקיר מיום 22.5.13 מתואר כי כיום המשיב מבטא חשש ופחד פן יישלח לכלא, והוא נעזר בטיפול פסיכיאטרי. בשונה מן הכתוב בתסקיר הקודם, "הפעם עומר נטל אחריות על המעשים המיוחסים לו ונמנע מהשלכתם על גורמים חיצוניים", הביע חרטה, מקפיד על ניהול אורח חיים תקין, עומד להינשא, ומאז המקרה נשוא הדיון, לא נפתחו נגדו תיקים חדשים. עדיין אין במשיב כוחות ומוטיבציה להיעזר בטיפול ואין המלצה טיפולית לגביו. אולם, "נוכח השינויים במצבו הנפשי, השינוי בעמדתו ומידת האחריות שלוקח על מעשיו, מסוגלותו לבטא אמפטיה כלפי קרבנות העבירה והערכתנו, שמאסר בפועל עלול להביא למצבים רגשיים רגרסיביים אצלו ועלול להביא להפנמה מסיבית של נורמות עברייניות אצלו, נמליץ שלא למצות עימו את הדין ולהשאיר את גזר הדין שהוטל עליו בביהמ"ש קמא על כנו."

6.לטענת המערערת, חומרת העבירה אותה עבר המערער, עברו של המשיב, שלחובתו הרשעה קודמת בעבירה של גניבה מת"פ 34345-08-11 של בית משפט השלום בטבריה, והמלצת שירות המבחן בדבר ענישה מוחשית ומציבת גבולות, כל אלה צריכים להביא למסקנה כי אין להסתפק במאסר אותו ניתן לרצות בעבודות שירות. התסקיר החדש מעיד על שיפור מה בתובנתו של המשיב, המביע חרטה, אך גם ממנו עולה שאלה בדבר אמינותו של המשיב, כך שאין בו כדי להביא למסקנה שונה.

בא כוח המשיב, מנגד, סבור כי התסקיר המעודכן מראה כי חל במשיב שינוי של ממש לטובה, והפחד הטמון בו מהליכה לבית הסוהר הוא ממשי. עוד מסביר הסניגור, כי המשיב עומד להתחתן בחודש ספטמבר הקרוב, בונה בית, ואם ייכנס לכלא, ארוסתו תנטוש אותו.

7.צודקת המערערת בטענתה כי היה על הערכאה הראשונה להטיל על המשיב עונש מאסר לתקופה אותה יש לרצות מאחורי סורג ובריח, ולא בעבודות שירות. בהרשעה הקודמת, היה לנו עניין בגניבה מיום 3.7.11 כאשר המשיב נטל בגניבה מן הדלפק בחנות את הפלאפון השייך לזבנית. אז בית המשפט הקל עם המשיב, והסתפק במאסר על תנאי, בלא הטלת מאסר בפועל.

במקרה נשוא הדיון כאן תעוזתו של המשיב היתה אף גבוהה יותר, והוא התפרץ אל הבית תוך עיקום הסורגים וניפוץ החלון. הדבר מצדיק, על כן, תגובה מחמירה של בית המשפט, על מנת שהמשיב יהיה מודע לחומרת מעשיו, ויירתע מלחזור לסורו.

8.העונש בו הסתפקה הערכאה הראשונה חורג, אפוא, לקולא, והשאלה היא האם חריגה זו היא קיצונית דיה, עד כי עלינו להתערב בה, לנוכח הנתונים המעודכנים שבפנינו, כמפורט בתסקיר המעודכן.

לאחר ששקלנו בדבר, הגענו לכלל מסקנה, אף אם בדוחק, כי ביכולתנו שלא להתערב בענישה שהטילה הערכאה הראשונה. אנו נמנעים מהתערבות תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של המשיב: מדובר באדם צעיר, יליד 1990; עד כה לא ישב בבית הסוהר; הוא עומד להינשא ולהקים משפחה, והתסקיר מראה שיפור מה באשר להבנתו את חומרת העבירה, ועל סיכוי לשינוי דפוסי חייו. כמו כן מלמד התסקיר כי שליחתו למאסר בפועל, עשויה להביאו לאימוץ נורמות עברייניות, ולרגרסיה במצבו הנפשי.

9.מובהר למשיב, כי זו הפעם השנייה, ולהערכתנו האחרונה, בה בית המשפט נותן משקל לנסיבותיו האישיות, תוך הימנעות משליחתו למאסר ממש מאחורי סורג ובריח. אם יחטא שוב, התגובה תהיה קשה הרבה יותר.

10.לאור כל האמור, הערעור נדחה.

המערער יתייצב ביום ראשון 14.7.2013 שעה 08:00 , במפקדת מחוז צפון, יחידת עבודות שירות, כפר מג'אר, לצורך קליטה והצבה.

המערער מוזהר שאם יפר או לא יקיים את ההוראות במסגרת עבודות השירות או לא יבצע את המוטל עליו, ניתן יהיה להפסיק את ביצוע עבודות השירות בהפסקה מינהלית, ובמקרה כזה יהא עליו לרצות את המאסר או את יתרת המאסר מאחורי סורג ובריח.

ניתן היום, ה' תמוז תשע"ג, 13 יוני 2013, במעמד הצדדים.

למזכירות: יש להמציא בהקדם את העתק פסק דיננו לממונה על עבודות שירות.