מדינת ישראל נ' קסה(עציר)

החלטה

1.זוהי בקשת המבקשת להארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים, הבקשה מוגשת על פי הוראות הסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) תשנ"ו- 1976.

2.ביחד עם הגשת הבקשה, הוגש על ידי המבקשת כתב אישום המייחס למשיב עבירה של מעשה מגונה בקטין, עבירה על סעיף 384 (א) בנסיבות סעיף 345 (א) (3) לחוק העונשין תשל"ז 1977.

3.הבקשה של המבקשת מבוססת על קיומן של ראיות לכאורה ולהוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום, עברו המכביד של המשיב וזאת כמפורט בבקשה למעצרו עד תום ההליכים.

4.הבקשה הובאה בפני כב' השופטת אניספלד ובשל קיומה של ראיה על מצבו הנפשי של המשיב, הורה ביהמ"ש לקבל חוות דעת פסיכיאטרית על פי הפנייתו של הפסיכיאטר המחוזי, חוות דעת כזו נתקבלה וחתומה על ידי ד"ר ליידרמן, מיום 11.1.2010, וממנה עולה כי המשיב סובל ממחלת נפש במובן הנפשי של החוק, כי הינו מסוגל לעמוד לדין ולעקוב אחר ההליכים המשפטיים וכי אינו אחראי למעשיו.

5.בדיון בפני כב' השופטת אניספלד ומהנימוקים שעלו בטיעוני באי כוח הצדדים הוחלט לקבל חוות דעת שנייה אודות מצבו הנפשי של המשיב, כשירותו לעמוד לדין ובאים ביום המעשה המיוחס לו יכל המשיב להבחין בין טוב ורע, בין מותר ואסור ומשום כך הופנה המשיב להסתכלות במסגרת אשפוז במרכז לבריאות הנפש שער מנשה וחוות דעת על מצבו ניתנה וממנה עולה כי המשיב הינו חולה נפש, סובל מתהליך סכיזופרני כרוני וכי כעת הוא נמצא בשלב הפוגה, המשיב בעל נטיות פדופליות וכי במצבו הנפשי הנוכחי מבין הוא – המשיב, מהות המעשה המיוחס לו, יכול לתקשר עם עו"ד, מבין הליכי המשפט ומסוגל לעמוד לדין.

עוד קובע הפסיכיאטר בחוות דעתו כי המעשה המיוחס לו בוצע לא מתוך תכנים פסיכוטיים וכי הוא ידע להבחין בין טוב ורע ומנקודת מבט פסיכיאטרית אחראי הוא למעשיו.

בתום חוות הדעת קובע ד"ר בוריס כי הנער – המשיב לא זקוק לאשפוז פסיכיאטרי, מומלץ מעקב אמבולטורי על ידי הפסיכיאטר עם טיפול תרופתי, החזקתי במקום שבו הוא יימצא.

במידה וייגזר דינו של המשיב ויוטל עליו עונש מאסר ממליץ הפסיכיאטר שהמשיב יירצה על מאסרו באגף לטיעוני פיקוח בבית הסוהר מג"ן.

6.בדיון בפני היום חזרה ב"כ המבקשת על טיעוניה בבקשה ובבקשה המשלימה אשר הוגשה ביום 28.2.2010 וממנה עולה כי לאור חומר הראיות שבתיק החקירה מסוכנותו של המשיב – היותו בעל נטיות פדופיליות מבקשת המדינה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים, מנגד טוען ב"כ המשיב כי קיומן של 2 חוות דעת פסיכיאטריות סותרות בעניינו של המשיב עלולה ליפגום בהודאתו של המשיב שנמסרה שלא בתנאי נחקר במצבים מיוחדים ובמצב זה כרסום בחומר הראיות מביא אותנו למסקנה שהראיות אשר בתיק אינן יכולות להעיד על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו – המשיב, בכתב האישום עפ"י הלכת זדאה ומשום כך מבקש ב"כ המשיב כי ביהמ"ש יורה על קבלת תסקיר לבדוק חלופת מעצר באחת מן המסגרות הסגורות תוך פיקוח מלא על המשיב שמאחד הוא לא יסכן את עצמו ומאידך לא יהווה סיכון לזולת, ככל שישנה מסגרת כזאת מבקש הוא להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בפיקוח מלא, הצעה שב"כ המדינה מתנגדת לה.

7.ביהמ"ש נדרש במצבים מסוג זה למצוא את האיזון הראוי בין אינטרס הציבור להרחקת הנאשם אשר בעברו המכביד עלול הוא לסכן את האחרים בנטיותיו האישיות והמיניות ומאידך שלא לפגוע יתר על המידה באינטרס הפרטי של הנאשם שבמקרה עסקינן הוא לא נאשם מן השורה.

קיומן של 2 חוות דעת פסיכיאטריות סותרות מעיד הדבר על כי המסקנה אליה הגיע חוות הדעת השנייה בדבר היות המשיב חולה נפש סכיזופרני וכי במצב דברים זה חולה הנפש עשוי להיות במצבי רמיסיה שבהם הוא מתנהג ופועל ככל האדם ובהיותו ברמיסיה הוא כשיר ואחראי למעשיו ומסוגל להבין מה מותר ומה אסור וכך נקבע בחוות הדעת השנייה ומכאן עמדת נציגת המדינה.

8.לאחר שעניינתי בחוות הדעת והקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים ובטרם תינתן החלטה באם לשלוח את המשיב למעצר עד תום ההליכים בהליך שכנראה יימשך פרק זמן ארוך, יש מקום לשקול ולקבל חוות דעת של שירות המבחן.

9.התוצאה היא שאני מורה לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר אודות קיומה של מסגרת סגורה ובפיקוח מלא אשר תשמש את המשיב כחלופת מעצר עד תום ההליכים המשפטיים.

קצין המבחן יעיין תוך כדי כך ובטרם יוכן התסקיר בשתי חוות הדעת הפסיכיאטריות, החלטת כב' השופטת אניספלד, טיעוני הצדדים והחלטה זו.

קצין המבחן יהיה רשאי לעיין בעברו של המשיב או בכתב האישום הנוכחי.

התסקיר יוגש תוך 21 יום מהיום.

למטרה זו אני דוחה את המשך הדיון בבקשה ליום 15.4.2010 שעה 13:00.

עד למועד זה ועד מתן החלטה אחרת ישהה המשיב במעצר תוך הדגשת מעמדו והצורך בטיפול תרופתי ככל שיהיה צורך בכך, ויובא משב"ס על ידי הליווי.

המשיב יובא בפני רופא מומחה למחלות נפש על מנת שיוחלט באיזה מסגרת הוא יוחזק במהלך תקופת מעצרו.