מדינת ישראל נ' קנייזר(עציר)

החלטה

לפניי ערר על החלטת בימ"ש שלום נתניה (כב' השופטת שניצר זאגא), במ"ת 6790-07-13 מיום 9.9.13 לפיה ישוחרר המשיב ביום 22.9.13 לקהילת מלכישוע, שם ישהה בתנאי מעצר בית מלא ויקבל טיפול גמילה.

על פי עובדות הצריכות לעניין, ביום 3.7.13 הוגש נגד המשיב כתב אישום המונה 18 אישומים.

12 אישומים מתוכם בעבירות שעניינן סחר ואספקת סמים מסוכנים, 5 אישומים בעבירות של ניסיון לסחר בסמים ואישום 1 בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית.

יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים.

בעת הדיון ביום 16.7.13 הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ולעילת מעצר ועתר לקב לתסקיר מעצר. בית המשפט נעתר לקבלת תסקיר.

הוגש תסקיר לבימ"ש קמא ממנו עולה, כי המשיב מגלה קשיים בהסתגלות למסגרות, בייחוד משנדרשת ממנו עמידה בגבולות ברורים והתמודדות עם גורמי סמכות, המשיב מתקשה לבסס יציבות. למשיב תלות בסם, קיים סיכון להמשך התנהגות שולית והתמכרותית לעניין שילוב המשיב בקהילה סגורה התגובה אמביוולנטית וביקש אפשרות לשלבו במסגרת אמבולטורית.

בסיכום, קצין המבחן לא מצא את הורי המשיב כמפקחים ראויים לשמש כחלופת מעצר, ואין המלצה לשחרורו.

בדיון שנערך בבימ"ש קמא ביום 12.8.13, נוכח דברי בית המשפט כי בשל גילו הצעיר של המשיב, היעדר עבר פלילי, היקף העיסוק בסמים, יש באלה כדי לחייב חלופת מעצר סגורה וקשוחה. נוכח כך הסכים המשיב להיקלט לקהילה טיפולית ועל כן התיר בית המשפט יציאה בליווי הוריו לראיון קבלה ולבדיקות רפואיות.

הוגש תסקיר נוסף לפיו נמצא המשיב מתאים להשתלב בקהילה טיפולית מלכישוע ויוכל להיקלט מיום 22.9.13.

בדיון ביום 9.9.13, הורה בית משפט על שחרור המשיב ביום 22.9.13 לקהילה הטיפולית ומכאן הערעור שלפנינו.

בנימוקי הערר מציינת ב"כ העוררת, כי מדובר באדם הבקיא בתחום אספקת הסם, יודע לערוך התיאומים הרלוונטיים, בעל היכולת לספק כמויות גדולות של סמים באיכות טובה מכל מקום בין מדובר בביתו שלו, בין מדובר בטבורה של עיר, בין לבצע משלוח אל בית הצרכן.

בנסיבותיו של העורר, טעה בית משפט משהורה על שחרורו לקהילה טיפולית. השלב המתאים הוא לאחר הרשעה טרם גזר הדין או במהלך ריצוי העונש.

בית המשפט מופנה לבש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ' אשר סוויוסה.

טעה בית שמפט משנתן משקל מכריע לגילו של המשיב. אין מקום במקרה זה לסטות מהילכת סוויסה, שכן לא התקיימו במשיב זה התנאים הנדרשים לשליחתו לגמילה בתנאי מנצר עד תום ההליכים, שכן:

1. לא החל בגמילה עובר למעצרו.

2. סיכויי הצלחת הטיפול לא נבחנו כלל.

3.אין קשר בין העבירות המיוחסות למשיב לבין עובדת השימוש בסם אם וככל שזה קיים.

עוד נטען כי הסכמת המשיב לקבלת טיפול גמילה במלכישוע באה רק בעקבות הערת בית המשפט, שכן בפני קצין מבחן ביקש המשיב טיפול גמילה אמבולטורי.

עוד נטען כי המשיב על תכונותיו כפי שהתרשם קצין המבחן אינו מסוגל לעמוד היום בטיפול גמילה.