מדינת ישראל נ' קנייב

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו גרם תאונת דרכים בגין אי שמירת מרחק, עבירה על תקנה 49(א) לתקנות התעבורה, נהיגה בחוסר זהירות, עבירה על תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה ואי מסירת פרטים לנפגע בתאונת דרכים , עבירה על תקנה 144(א) (3) לתקנות התעבורה בקשר עם סעיף 38(1) לפקודת התעבורה.

הנאשם הודה באחריות לגרם התאונה וכפר בעבירה של אי מסירת פרטים למעורב בתאונה.

במועדים 1.7.12 ו- 17.1.13, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העיד העדים הבאים:

עד תביעה מס' 1 – רמי זוארץ, נהג הרכב המעורב

עד תביעה מס' 2 – ערן פז, נוסע ברכב המעורב כמו כן, הוגשו בהסכמה המסמכים הבאים:

ת/1 – תעודה רפואית על שם ע"ת 1

ת/2 – הודעת נאשם במשטרה

מטעם ההגנה, העידו הנאשם ועד הגנה, ויינר מיכאל.

להלן גרסת המאשימה, כעולה מכתב האישום, עדותם של עד התביעה והראיות שהוגשו:

ביום 9.9.09, בסמוך לשעה 21:00, נהג הנאשם ברכב בכביש מספר 4, מכיוון דרום לכיוון צפון ובהגיעו בסמוך למחלף גבעת שמואל, לא שמר מרחק מרכב המעורב שנסע לפניו, התקדם בנסיעה ופגע ברכב. כתוצאה מהתאונה, נחבל בגופו הנהג המעורב וניזוקו כלי הרכב.

הנאשם עזב את המקום מבלי למסור פרטיו למעורב.

להלן גרסת ההגנה, כעולה מהעדויות שנשמעו בבית המשפט:

במקום ובזמן המפורטים בכתב האישום, פגע רכב הנאשם בוו הגרירה ברכב המעורב. הנאשם יצא מהרכב כדי לראות מה הנזק והבחין כי מים נוזלים מהרדיאטור ברכבו, אותו החליף באותו יום. המעורב יצא גם הוא מהרכב, הנאשם בדק אם הוא בסדר ואמר לו שייקח את פרטי הביטוח. המעורב אמר לו "תעזוב" או משהו דומה והנאשם אמר לו כי הוא רוצה להתקדם לתחנת דלק המצויה מרחק של כ-50 מטרים מהמקום, על מנת לטפל ברכב ושם יחליף פרטים עם המעורב.

המעורב לא השיב לו, אבל נכנס לרכבו.

הנאשם נסע אל תחנת הדלק והמתין שם כחצי שעה, במהלכה לא הגיע המעורב.

הנאשם רצה לחנות את הרכב ולהמתין לגרר, אך זומן לחקירה במשטרה, אליה נסע עם רכבו וכתוצאה מכך, נשרף מנוע הרכב.

במשטרה נחקר ונבדק בחשד לשכרות, אך נמצא כי אינו שיכור.

עד ההגנה העיד כי הוא עובד בתחנת הדלק, מכיר את הנאשם על רקע עבודתו במקום וזוכר את האירוע, במהלכו הגיע הנאשם לתחנה, סיפר על התאונה, טיפל ברדיאטור של הרכב והמתין למעורב שלא הגיע.