מדינת ישראל נ' קמיראת

החלטה

החשוד נעצר בתאריך 29/3/10 , בשעה 22.15, בחשד לגניבה ופריצה לבנין שאינו דירה.

המדובר בהארכת מעצר שניה, לאחר שהחשוד הובא בפני כב' השופטת שלאעטה ביום 30/3/10 ומעצרו הוארך ב-48 שעות.

בהארכת מעצר שניה, יש לבחון את הראיות בדקדקנות, שכן לכאורה, הנטל אשר יצדיק הארכת מעצר כבד יותר. עיינתי בפעולות אשר ביצעה המשטרה.

אכן, ההתנהלות עד הלום מעלה קושיות. אלא שביממה האחרונה, אליבא נציג המשטרה, התקבל דו"ח מודיעיני, הקושר את המשיב, לאירוע הנטען, בצד הקשירה אשר פורטה בחקירת נציג המשטרה, לגבי הנכסים שנתפסו. משכך, שוכנעתי כי בשלב זה קיים יסוד סביר לחשד כי החשוד אכן עבר את העבירות המיוחסות, אף ברמה הנדרשת מהארכת מעצר שניה. מהות העבירה מהווה שיקול, הן לגבי שקילת חלופות המעצר, והן לגבי הקמת עילות המעצר המפורטות בחוק (בש"פ 1986/94; בש"פ 6350/97).

המדובר בחקירה אשר כוללת מספר אנשים, כטענה של שותפות בביצוע, ומשכך, מגדילה את מורכבות החקירה ודורשת לכאורה הותרת המשיב במעצר, כדי למנוע שיבוש החקירה. אציין כי הנחקרים הנוספים, ודו"ח הפעולות אשר הוצג בפני וסומן בחותמתי, מצדיקים אף הם הותרת החשוד במעצר. עיינתי גם בעבר.

לצורך בחינת החשד הסביר, אין לקבוע מסמרות, אלא די ב"אינטואיציה שיפוטית מושכלת" (בש"פ 6350/97). בבחינה זו ניתן לבחון גם ראיות שאינן קבילות במסגרת ההליך העיקרי (בש"פ 6350/97).

יש פעולות חקירה שיש לבצען המותנות בהימצאותו של החשוד במעצר, ושוכנעתי כי שחרורו של החשוד בשלב זה יביא לשיבוש הליכי החקירה בדרך של השפעה על עדים או העלמת ראיות בדרך אחרת. עוד אציין, כי לחשוד הרשעות קודמות, ויש בכך כדי להצביע על מסוכנותו (בש"פ 6686/02). יחד עם זאת, צודק ב"כ המשיב, כי התקופה אשר נתבקשה, ארוכה יתר על הנדרש ואיטיות ביצוע הפעולות עד הלום, אינם מצדיקים העתרות לבקשה, למלוא אורך התקופה. סבור אני כי המשטרה תוכל להשלים ביצוע פעולות, לרבות אלו שנתבקשו במזכר הסודי, עד ליום 4/4/10 שעה 10.00. לאחר מועד זה, בהעדר ממצאים, ישוחרר החשוד לחלופת מעצר או יובא בפני שופט.

על כן – אני מורה על הארכת מעצרו של החשוד עד ליום 4/4/10 בשעה 10.00.

ניתנה והודעה היום י"ז ניסן תש"ע, 01/04/2010 במעמד הנוכחים.

ניצן סילמן,

הוקלד על ידי: ברדה איה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: