מדינת ישראל נ' קמינר

הכרעת דין

1.הנאשם עומד לדין בכך שהחנה את רכבו בניגוד להוראות חוק העזר רמת –גן (העמדת רכב וחנייתו) התש"ם – 1980. הנאשם אינו חולק בעובדות המיוחסות לו, אולם הוא טוען כי קמה לו הגנה הקבועה בחוק חניית הנכים בסעיף 2(א).

2.חוק חניה לנכים, התשנ"ד – 1993, אשר נועד להקל על ציבור הנכים במציאת מקומות חניה מספק למעשה הגנה לנכה, לעומת האיסור החל על כל אדם אחר בהעמדת רכב במקום אסור. סעיף 2(א) לחוק קובע כי נכה רשאי להחנות את רכבו, אשר נושא תג נכה, במקום שאין החניה מותרת בו אם בהתקיים ארבע תנאים מצטברים: (1) שבסמוך למקום האמור, אין מקום חניה מוסדר לנכים או שהוא לא היה פנוי בזמן החניה; (2) שבסמוך למקום האמור לא מצוי מקום אחר שהחניה בו מותרת או שהוא לא היה פנוי בזמן החניה; (3) שהחניה נעשית באופן שאין בה סיכון לעוברי דרך ואין היא מונעת מעבר חופשי להולכי רגל, לעגלות ילדים או לעגלות נכים; ו- (4) החניה אינה גורמת להפרעה ממשית לתנועה.

הנטל להוכיח כי התקיימו כל ארבעת התנאים שבסעיף 2 מוטל על מבקש ההגנה, דהיינו על מי שחנה במקום. ככל טענת הגנה, על הנכה להוכיח התקיימותה בדרגה של מאזן הסתברויות ואין צורך שיוכיחה "מעל לכל ספר סביר".

3.לאחר ששמעתי את הפקח ואת הנאשם ועיינתי בראיות שהוגשו לעיוני, אני סבור כי עלה בידי המאשימה להוכיח כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו. בנוסף, אני סבור כי הנאשם לא עמד בתנאים להוכיח אפילו לא במאזן ההסתברויות, את ההגנה שהוא מבקש לחסות בצידה, הקבועה בחוק הנכים.

4.סעיף 2 (א)(3) מדבר על חניה הנעשית באופן שאין בה סיכון לעוברי דרך ואין היא מונעת מעבר חופשי להולכי רגל, לעגלות ילדים או לעגלות נכים. אני מסכים עם ב"כ המאשימה כי התמונות בת/1 הן ברורות ומדברות בעד עצמן, ומהן עולה כי לא נותר מקום לעוברי דרך, ובטח שלא לעגלות של נכים או לעגלות של ילדים.

טענת הנאשם שלפיה, עגלת של נכה הינה ברוחב של 50 ס"מ ואילו המקום שהוא דאג להותיר היה באותו הגודל, הינה מקוממת, בשים לב לכך שחוק חניית נכים מדבר על הותרת מקום למעבר חופשי. גם הטענה של הנאשם, לשאלת ביהמ"ש כי חוק חניית נכים לא מדבר על הותרת מקום לעגלה של תאומים אלא רק על עגלה של ילדים, היא טענה מקוממת מאד.

גם טענת הנאשם לפיה מדובר במקום שבוצעו בו עבודות באותה תקופה או בשעה מאוחרת (18.15) שאין בה בד"כ תנועה של הולכי רגל ומכוניות, לא יכולה לסייע לו. מדובר באופן מובהק במדרכה אשר נועדה לשמש את הולכי הרגל והנאשם הפריע לכך באופן בוטה וגס.

5.בנסיבות שפורטו, אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום י"ב תשרי תשע"ב, 10/10/2011 במעמד הנוכחים.

צחי עוזיאל, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה המיוחסת לו.

אני מסכים עם ב"כ המאשימה כי נסיבות ביצוע העבירה הן חמורות ויש לתת לכך משמעות בעת גזירת הדין.

אני גוזר על הנאשם קנס בסך 650 ש"ח שישולם בתוך 30 יום מהיום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.

ניתנה והודעה היום י"ב תשרי תשע"ב, 10/10/2011 במעמד הנוכחים.

צחי עוזיאל, שופט

קלדנית: אביבית התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: