מדינת ישראל נ' קמחי

החלטה

1.מונחת בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

2.מתברר כי המשיב נלכד בכף כשהוא נוהג מונית בתאריך 30.4.10, דהיינו לפני יומיים ברח' הירדן ברמת גן. אין מחלוקת על כך, שלמשיב אין רישיון נהיגה על מונית.

3.על פי עובדות כתב האישום, מתברר כי המשיב נפסל ב – 15 תיקים, שפרטיהם נקובים בסעיף 3 של פרק העובדות שבכתב האישום ובתאריך 8.9.08, הפקיד תצהיר בדבר פקיעת רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט בתל אביב. סך תקופות הפסילה שנזקפות לחובת המשיב ועליו לרצותם מסתיימות בשנת 2033.

4.עוד מתברר מכתב האישום, שבכל מקרה רישיון הנהיגה של המשיב איננו בתוקף מתאריך 15.11.01. הואיל והמשיב איננו אוחז ברישיון נהיגה שנים ארוכות, אין גם כיסוי ביטוחי לנהיגתו.

5.על כל אלה, ביקשה התביעה כי אורה על מעצרו עד תום ההליכים בעניינו. אגב טיעוני התובעת והגשת תיק החקירה לבית המשפט, התבררו עובדות אחדות נוספות. לחובת המשיב בתקופה שבה הוא אוחז בהגה משנת 1987, 94 הרשעות קודמות. כל אימת שהמשיב מוזמן לבית המשפט לדיון בעניינו, הוא איננו מתייצב ודומה שפיתח לעצמו דפוס התנהגות של התעלמות מוחלטת מזימונים לבית המשפט.

6.מתמונת ההרשעות עולה, שהמשיב מתקלס בחוק ובז לו, לפי שפיתח לעצמו תרבות של התעלמות מוחלטת מהחוק ומהוראות בתי המשפט. שהרי, מאז תאריך 15.11.01 אין ברשות המשיב רישיון נהיגה. למרות זאת צבר המשיב, את כל ההרשעות החל מהרשעה 53 ועד הרשעה 94 יותר מ – 40 הרשעות. נסיבה זו מלמדת שהמשיב נוהג וממשיך לנהוג כאילו דבר לא ארע. מנסיבות אלה, ניתן להסיק עד כמה מתעלם המשיב לחלוטין מהוראות החוק ועד להיכן מתח את גבולות הסבלנות של רשויות אכיפת החוק.

7.התובעת הפנתה את תשומת ליבי לכך, שבעוד חודש בדיוק מתאריך היום, בתאריך 2.6.10, קבוע למשיב דיון בפני כב' השופט נחשון בבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה, בשל עשרה מקרים של עבירות שעניינן נהיגה בעת פסילה.

8.בא כוחו של המשיב, עוה"ד שלומי בר, לא חסך כל מאמץ ללמד עליו סנגוריה, כשהוא מפנה אותי לחלופות מעצר שראוי שאשקול בעניין מרשו. לדברי עו"ד בר, אביו של המשיב הוא איש משטרה בגימלאות, איש נקי כפיים, כך גם רעייתו, שאין לה הרשעות קודמות ושניהם ביחד, יוכלו לפקח על המשיב לפיכך, ראוי לשחררו לחלופת מעצר.

9.אינני מקבל את עמדת ב"כ של המשיב. אביו של המשיב, על אף שהוא איש משטרה לשעבר, נראה שאיננו יכול להשפיע על בנו, שאם לא כן, הרי לא היה מאפשר לו את הידרדרותו עד למצב המתואר לעיל. כך גם רעיתו של המשיב, אין בידה למנוע מהמשיב לנהוג שהרי שהמשיב אינו חש שאימת הדין מוטלת עליו, באיזשהי צורה. אין למשיב כל בעיה להפקיד תצהיר בדבר פקיעת רישיון נהיגה, ב – 15 תיקים ולהמשיך לנהוג כאילו דבר לא ארע. על כן, אינני סבור שחלופת המעצר, המוצעת על ידי הסנגור יכולה להפיג את החשש שהמשיב לא ימשיך לנהוג ולסכן את שלום הציבור. ניתן למנוע מהמשיב לנהוג רק כאשר יהיה מאחורי סורג ובריח.

10.אחר הדברים האלה ובשל הנימוקים שמניתי לעיל, אני מקבל את עמדת התביעה ואני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים בעניינו.

ניתנה היום, י"ט באייר תש"ע, 03 מאי 2010, במעמד ב"כ הצדדים והמשיב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: