מדינת ישראל נ' קם

גזר דין

ביום 20.1.14 הרשעתי הנאשם בביצוע העבירה המיוחסת לו על בסיס הודאתו.

משביקש הנאשם לפטור אותו מהתייצבות לדיון בעניין גזירת דינו וביקש מבימ"ש הכרעתי בהעדרו , לפנים משורת הדין החלטתי לקיים הדיון בגזירת דינו ע"י הגשת מסמכים.

התביעה הודיעה כי מסתפקת בקנס המקור לאור מצבו הבריאותי של הנאשם וזוגתו "על אף ההתכתבויות הרבות והסחבת".

הנאשם טען שהתביעה "נוקשה ומיליטנטית בצורה קיצונית" שכן כמה ימים קודם לכן הציעה 50 ₪ פחות.

הנאשם טען כי משנאשם הודה וחסך זמן יקר מקובל כי ישלם קנס מופחת.

הנאשם הפנה אותי לאישורים שהגיש לעניין גילו , "נכות צהל"ית קשה , נכה נזקק בהרעת מצב וכו'" וביקש להסתפק באזהרה ולחליפין קנס סימלי.

קנס המקור הינו 250 ₪, ובעטיו של קנס זה המבקש הגיש בקשה לאיחוד תיקים , בקשה לדחיית מועד דיון עקב דיון בתיק דומה בתל אביב , בקשה לביטול גזר דין שניתן בהעדר , בקשה נוספת לדון אותו בהעדרו, בקשה נוספת לבקשה הקודמת לדון אותו בהעדרו ולהסתפק באזהרה , תגובה להחלטת בימ"ש, פניה נוספת בעניין "עמדתו הקשוחה והבלתי מתפשרת" של התובע, וטיעונים לעונש.

אכן ישנם שיקולים המצדיקים הפחתה בעונש לו המבקש היה פונה מיד , מודה ומבקש להקל בקנס , אך תחת זו , מצאתי למנות את הפנית השונות המצביעות על כך שהמבקש ביכר תחילה לדחות מועד הדיון ולאחר מכן לנהל מו"מ על עשרות ₪ תוך הטחת האשמות חסרות שחר בתובע שמתגובותיו עולה כי נהג במבקש לפנים משורת הדין באופן מקצועי ועניני.

בנסיבות אלה , גוזר על המבקש קנס המקור בסך 250 ₪ שישולם תוך 30 יום ולפנים משורת הדין לא אטיל עליו הוצאות לנוכח התנהלותו הנזכרת לעיל ובעיקר השתלחותו ללא הצדקה בתביעה.

זכות ערעור תוך 45 יום לבימ"ש המחוזי.

ניתנה היום ללא נוכחות הצדדים , כ"ו שבט תשע"ד, 27 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: