מדינת ישראל נ' קלשניקוב(עציר)

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו לאחר שהוגש כנגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וגניבת רכב.

בהתאם לכתב האישום ביום 19.7.10 נהג המשיב ברכב גנוב ומשהבחינה בו שוטרת שנסעה בנידת משטרתית מוסוות, הורתה לו לעצור באמצעות מערכת הכריזה אך הנאשם המשיך לנסוע כברת דרך, ירד לשטח עפר, ביצע פניית פרסה, הגביר מהירות נסיעתו והחל לנסוע במהירות בפרעות תוך שהשוטרת דולקת אחריו.

עוד נאמר בכתב האישום כי הנאשם סטה לנתיב הנגדי, עקף טור מכוניות שהיה מול, לא ציית לתמרור עצור והתפרץ לנתיב נסיעה כאשר התנגשות כלי הרכב שנסעו ברכבם נמנעה בזכות העובדה שנהגיהם הצליחו לבלום את כלי הרכב, חלקם בחקירת בלמים ולסטות מנתיבים.

עוד צוין בכתב האישום כי המשיב המשיך לעקוף כלי רכב הוא נכנס למעגל תנועה שלא כדין כאשר שוב ההתנגשות נמנעה רק בזכות נהג שסטה מנתיבו, כאשר כל העת השוטרת דולקת אחריו ומורה לו לעצור ובסופו של דבר המשיב יצא את העיר אילת, ירד מהרכב, נמלט בריצה לתעלה, שם הסתתר עד שאותר.

ב"כ המשיב טען כי קיימת חולשה בראיות הלכאוריות בשים לב לסתירות הקימות בעדות השוטרת מהן עולה כי לא ברור כלל אם המשיב היה מודע לכך שהמדובר בשוטרת וברכב משטרתי ולא ברור אם הבין שהוא מתבקש לעצור. בעניין זה הפנה לשוני בין בנאמר בעדויות השוטרת וכן לעובדה שחקירתו של המשיב לא הוקלטה ואף בכך יש לפגום בראיות.

עוד נטען כי ניתן להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בבית הוריו אשר יכולים לפקח עליו בצירוף איזוק אלקטרוני.

ב"כ המבקשת מנגד ביקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כאשר בין היתר נטען בבקשה כי שחרורו של המשיב עלול לסכן את הציבור בשים לב לעובדה כי המשיב מוכן לסכן פיזית חיי אדם באורח בוטה אך כדי לחמוק מאחריות. באשר לשחרורו לחלופה ציינה כי אין מקום להורות על שחרורו והפנתה בעניין זה אף לאמור בחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה בעניינו.

עיינתי בתיק החקירה ומצאתי כי קימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, כנדרש בשלב זה על פי הלכת זדה.

קיימות הודעות של השוטרת אלה כנה אשר היא שהייתה ברכב וערכה את המרדף.

אכן אין חולק כי השוטרת נסעה ברכב מוסווה ולא בניידת אך עדיין מדבריה עולה כי היא כרזה למשיב מספר פעמים ואף נסעה במקביל אליו וסימנה לו עם ידה לעצור ועוד ציינה כי חלון הדלת של הנהג היה פתוח והיא צעקה לו לעצור בצד, משטרה ואף סימנה לו עם ידה ובשלב זה המשיב הסתכל עליה, שם את ידו השמאלית על ראשו וירד ימינה לשטח עפר, בשלב זה היא חשבה שהוא רוצה לעצור אך המשיב ביצע פניית פרסה והגביר את מהירותו. אכן בגל המשטרתי נשמעת השוטרת אומרת שהמשיב לא מבין שהיא מנסה לעצור אותו אך בהודעה שנגבתה ממנה היא הסבירה שהדברים נאמרו ממנה בציניות מתוך לחץ נפשי.

בכל מקרה עולה מן העדויות כי מדובר במרדף ארוך בו השוטרת נסעה לצד המשיב מספר פעמים, סימנה לו לעצור, כרזה לו ואף המשיב מציין כי הוא ראה מישהי מסמנת לו עם האורות אך לא הבין כי היא שוטרת בהתחלה תוך שהוא עצמו מציין שאחרי 5 דקות שהרכב הזה רודף אחריו. עניין זה פועל אף הוא לחובת המשיב במובן זה שהמרדף אחר כ-9 דקות ואף בסופו של דבר המשיב נמלט מהרכב ונתפס כאמור כשהוא מתחבא בתעלה, דבר שמעיד אף הוא על כך שידע שמדובר בשוטרים.

עם זאת לא רק בכך העיקר שהרי העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה אינה מתמצת בשאלה האם המשיב ידע שמדובר ברכב משטרתי המבקש ממנו לעצור אם לאו אלא בשאלת הסיכון ובענייננו עולה מעדות השוטרת אלה כנה כי המשיב בנהיגתו סיכן רכבים במהלך נסיעתו כמתואר בין היתר באמרתה מיום 20.7.10.

יש לזכור עוד כי המשיב ביצע את העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה כשהוא נכנס לרכב וגונב אותו ובכך חומרה נוספת.

מכאן קמה עילת מעצר של מסוכנות כנגד המשיב בשים לב למהות העבירות המיוחסות לו ולמסוכנות העולה ממעשיו בנסיבות שתוארו לעיל.

בעניין זה אציין כי המשיב בהודעתו במשטרה מספר כי הוא לא שלט על עצמו בזמן הנהיגה, לא יודע מה קרה לו וכי נכנס לרכב כי התעצבן והחל לנהוג כי רצה להוציא את העצבים שלו.

אציין עוד כי המשיב נשלח במהלך מעצרו לקבלת חוות דעת פסיכיאטרית המונחת כיום בבית המשפט בה נמצא כי המשיב כשיר לעמוד לדין.

עם זאת המדובר במשיב צעיר ללא עבר פלילי ועל כן נראה כי אף משקמה עילת מעצר יש לבחון האם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה. ב"כ המשיב ביקש להורות על שחרורו

כבר עתה לבית הוריו ואילו ב"כ המבקשת התנגדה לאמור.

נראה כי בעניינו של המשיב יש מקום להורות על הגשת תסקיר מעצר טרם מתן החלטה סופית בבקשה אשר יבחן את החלופות שיוצגו לו ויביא בפני בית המשפט את המלצתו, זאת בשים לב אף לעולה מהודעות המשיב אשר מציין את נסיבות הנסיעה וכי לא שלט בעצמו.