מדינת ישראל נ' קלר(עציר)

גזר - דין

פתח דבר:

הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן בעבירות של תיווך בסם – עבירה לפי סעיף 14 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג – 1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים"), ריבוי עבירות של עסקה בסם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13 לפקודה ובריבוי עבירות של נסיון לעסקה בסם מסוכן עבירה לפי סעיף 13 לפקודה ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן (ב.מ./1) במועד כלשהו עובר ליום 4.10.09 רכש הנאשם מאיגור אסמן (להלן: "גאריק") למעלה מ-50 בולי סם המכילים סם מסוג LSD. במועד כלשהו עובר ל-6.10.09 תיווך הנאשם בין גאריק לבין לקוח שזהותו אינה ידועה בעסקה בה מכר גאריק ללקוח 1,000 בולים המכילים סם מסוג LSD. באותו היום פנה הנאשם לגאריק והציע לו לתווך בין גאריק ללקוח בעסקה בה ימכור גאריק ללקוח 500 בולים המכילים סם מסוג LSD, וגאריק הסכים בתמורה לסך 13.5 ₪ עבור כל בול. בנוסף ביקש הנאשם לרכוש מגאריק 50 יחידות מסוג סם לא ידוע וגאריק הסכים. ביום 8.10.09 ביקש הנאשם לרכוש מגאריק 8 מנות סם מסוג MDMA בדרכו למסיבה. עוד באותו היום פנה הנאשם לגאריק והציע לתווך בינו לבין אחר בעסקה בה ימכור גאריק ללקוח 2,000 בולים המכילים סם מסוכן מסוג LSD. גאריק אמר כי יארגן את הסמים המבוקשים והתקשר לאדם בשם סרגיי ריאסנוב וביקש הימנו לרכוש 2,000 בולים המכילים LSD. סרגיי השיב כי יוכל למכור כל בול במחיר 13 ₪ ליחידה, וגאריק החליט כי העסקה אינה רווחית עבורו והודיע לנאשם כי יוכל לספק לו אך 400 בולים. ביום 9.10.09 קנה הנאשם מגאריק 3 יחידות של סם מסוכן מסוג לא ידוע. ביום 12.10.09 פנה הנאשם לגאריק והציע לו לתווך בין גאריק לאחר בעסקה בה ימכור גאריק ללקוח 100 מנות סם מסוכן מסוג MDMA. גאריק פנה לסרגיי וביקש ממנו לקנות 100 מנות MDMA, וביקש להוזיל את המחיר לאור הכמות הגדולה. גאריק הודיע לנאשם כי יוכל לספק לו 50 מנות MDMA בתמורה לסך 290 ₪ לכל מנה. ביום 13.10.09 ביקש הנאשם לקנות מגאריק 0.3 גרם סם מסוכן מסוג MDMA לשימושו העצמי והאחרון הסכים. ביום 14.10.09 פנה הנאשם לגאריק וביקש לרכוש ממנו 300 בולים המכילים סם מסוכן מסוג LSD, וגאריק הסכים למכור לנאשם במחיר 15 ₪ לכל בול. ביום 15.10.09 ביקש הנאשם לרכוש מגאריק כמות של 200-300 בולים המכילים סם מסוכן מסוג LSD, וגאריק הסכים למכור לנאשם 150 בולים במחיר 18 ₪ לכל בול.

התביעה:

התובעת המלומדת, עו"ד נועה תבור, הדגישה בטיעוניה לעונש חומרת העבירות אותן ביצע הנאשם, משבתדירות יום יומית, ביצע עסקאות סמים מרובות בסמים קשים, ובין היתר, סחר, תיווך, ניסה לתווך וביצע עסקאות אחרות בסמים. לנאשם רישום פלילי (ללא הרשעה) מבית משפט לנוער בעבירות דומות. לאור מדרג הענישה אל מול נאשמים אחרים בפרשה, נסיבות ביצע העבירות של הנאשם, גילו הצעיר והודייתו באשמה, עתרה התובעת המלומדת להשית על הנאשם עונש של 30 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

ההגנה:

הסניגורית המלומדת, עו"ד טל שטלמן, הדגישה בטיעוניה לעונש הודיית הנאשם באשמה, נטילת אחריות על שכמו וחרטתו הכנה. המדובר בנאשם צעיר בגילו, אשר עלה ארצה בגיל 5, חווה הליך גירושים של הוריו, חזר עם אמו להתגורר בחו"ל, ובהמשך בגיל 10 חזר לגור בארץ. בעברו של הנאשם ניסיון התאבדות, והינו סובל מבעיות קשות בתפקודי הכבד עקב בליעת כמות גדולה של כדורים. הנאשם סובל מקשיים ולא מוצא את מקומו. מעל לכך, הנאשם נקי מסמים מזה 7 חודשים, וקודם למעצרו עבד במסעדה לשביעות רצון מעסיקיו, לאחר שלמד ב"תדמור". הסניגורית המלומדת ציינה כי חלק מהעבירות בהן הורשע הנאשם אינן במדרג הגבוה של עבירות הסמים, כי אם המדובר בעבירות שהינן בגדר ניסיון ליצירת עסקה חוזית בעל פה. הסניגורית ציינה כי האזנות הסתר כנגד הנאשם העלו דיבורים רבים שלא הבשילו לכדי מעשים, וכי עברו הפלילי מינורי ביותר. מעל לכך, מעמדו הינו נמוך יחסית ליתר המעורבים בפרשה, ואשר כך, עתרה להטיל על הנאשם עונש מאסר לריצוי בפועל שיסתכם ב-7 חודשי המעצר אותם ריצה עד כה ומאסר על תנאי.

הסניגורית המלומדת הגישה פסיקה התומכת בעתירתה; תעודות מהתיכון בו למד הנאשם, מכתב המלצה אודות הנאשם מאת המסעדה בה עבד; תלושי שכר מעבודתו במסעדה; מכתב מאת "התבגרות נכונה" מאת עו"ס אילן גבאי מיום 28.4.10, המפרט קורות חייו של הנאשם, בדיקות שתן נקיות מסם, קשיי הסתגלותו ויתר נתוניו האישיים; מסמך רפואי מקופ"ח "מאוחדת" מיום 15.8.04 המלמד על בליעת 45 כדורי אקמול וחוות דעת פסיכולגית לאבחון לקויות למידה המלמדת כי הנאשם התקשה להיקלט ולהשתלב במסגרות החינוכיות, התרבותיות והחברתיות.

הנאשם דיבר בבית המשפט. לדבריו: "הייתי ממש ממש טיפש, ועשיתי טעות על התיק הזה, ואני לא חושב שאני אעשה את זה עוד פעם".

דיון:

הנאשם, צעיר בגילו, עסק באופן יום יומי בסמים קשים ומסוכנים. הנאשם רכש סמים, מכר, תיווך בעסקאות וניסה לתווך בעסקאות, הכל בכל, תמורת בצע כסף.

הנאשם פעל באופן חופשי ללא יראה ופחד. כך למשל, רכש הנאשם 50 בולי LSD, 3 יחידות סם לא ידוע, תיווך בעסקה של 1,000 בולי LSD, ביצע עסקה במים הבאים: 500 בולי LSD, 50 מנות MDMA, 300 בולי LSD, 150 בולי LSD, 0.3 גר' MDMA ונסיון לעסקה בסם ב-2,000 בולי LSD, 100 מנות MDMA, 8 מנות MDMA, 200-300 בולי LSD ו-50 יחידות סם לא ידוע.

הנאשם ביצע עבירות קשות וחמורות.

בית המשפט העליון אמר דברו לעניין הצורך להשית עונשי מאסר ממושכים שיהא בהם להרחיק מהחברה מעורבים בעבירות סמים, ובד בבד להעביר מסר מרתיע למול הפיתוי שבעשיית רווחים קלים מהפצת הסמים וממכירתם.

המדובר בעבירות בעלות נזק חברתי רב מימדים הגורמות להשחתת חייהם של בני אדם. מדובר בעבירות שבכוחן להרעיל נפשם וגופם של צעירים ומבוגרים, ולהוביל לביצוע עבירות נלוות עקב הצורך בסם.

בית המשפט העליון עמד בשורה ארוכה של פסקי דין שיצאו מפניו כי יש להחמיר בעונשם של מבצעי עבירות סמים, וליתן משקל פחות לנסיבותיהם האישיות.

בע"פ 4381/05 פאיז אבו זקיקה נ' מ"י (לא פורסם) מיום 12.7.06 קבע כבוד השופט ג'ובראן כדלהלן:

"כבר נקבע לא אחת על-ידי בית-משפט זה, כי בבואנו לגזור את דינו של נאשם שהורשע הן בעבירות סמים והן בכל עבירה אחרת חובה על בית המשפט לזכור, כי מודל הענישה בארץ הוא מודל מעורב, הכולל בתוכו שיקולי הענישה השונים: הגמול, ההרתעה, השיקום והמניעה, ומלאכת האיזון בין כל השיקולים הללו היא מחובתו הראשונית של בית המשפט... ובנוגע לנסיבותיו האישיות של המערער, קשות ככל שיהיו – בעבירות סמים מסוג זה, יש לייחס להן את המשקל השולי ביותר (ראו והשוו בעניין זה ע"פ 376/89 לובטון נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(4) 309, 311), שכן חובה היא על בית-המשפט בימים אלו להילחם מלחמת חורמה בתופעה של החזקת סמים מסוכנים...".

[ראה לעניין זה: ע"פ 7052/06 אבישי יגאלי נ' מ"י (לא פורסם) מיום 27.4.09; רע"פ 545/09 פינגל נ' מ"י (לא פורסם) מיום 1.2.09; רע"פ 769/09 ברקן נ' מ"י (לא פורסם) מיום 10.3.09; ע"פ 4277/07 אבו דקה בלאל נ' מ"י (לא פורסם) מיום 8.11.07; ע"פ 869/07 עמוס אלקיים נ' מ"י (לא פורסם) מיום 15.5.07; ע"פ 11326/05 סלאמה אלנבארי נ' מ"י (לא פורסם) מיום 12.6.06; ע"פ 2494/05 עודה אבו קרון נ' מ"י (לא פורסם) מיום 21.3.05; ע"פ 3795/03 תמיר נ' מ"י (לא פורסם) מיום 19.2.04].