מדינת ישראל נ' קלמן

פסק דין

בית המשפט לתעבורה בתל-אביב יפו (כבוד השופט מאיר דרורי) מיום 16/5/2010 זיכה את המערער מעבירה של נהיגה בשכרות. המדינה הגישה על זיכוי זה ערעור שנשמע בפניי, וביום 28/10/2010 הערעור התקבל, המערער הורשע בעבירה בה הואשם, והתיק הוחזר לבית המשפט קמא לגזור את הדין בשל הרשעתו של המערער בעבירה של נהיגה בשכרות.

בית המשפט קמא ביום 22/5/2011, לאחר ששמע טיעונים לעונש, שקל את שיקוליו, בין היתר, את העובדה שהעבירה נעברה, כך לדבריו, 5 שנים קודם לכן, בין היתר, שהמשיב לומד מנהל עסקים ואין צורך לפגוע בעתידו, ובהתחשב שכבר ריצה תקופת פסילה שהסתיימה למשך 12 חודשים, ל- 24 חודשי פסילה, אלא שמתוכם 12 חודשים פסילה מותנית, 12 החודשים האחרים פסילה בפועל שכבר ריצה.

בית המשפט קמא לאחר שבחן את השאלה האם להטיל על המשיב עונש של מאסר מותנה, נמנע מלעשות כן, בנסיבות.

המדינה סבורה שבהינתן שהמערער הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות, לא הייתה הצדקה בנסיבות לפסוק פסילה בפועל, הפחותה מעונש המינימום הקבועה בסעיף 39 א לפקודת התעבורה.

ב"כ המשיב מבקש כמובן שגזר דינו של בית המשפט קמא ישאר על כנו, מהנימוקים שציין.

אסכים כי בנסיבות אלה, יש נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתה מעונש פסילת המינימום. אכן, מי שזוכה ואח"כ הורשע בערעור, לאחר שריצה תקופה ממושכת של פסילה, שהסתיימה, ומי שיש לו אמנם עבר תעבורתי, גם בעבירות לא קלות, אבל לא ניתן לומר שהוא עבריין תעבורה כבד, בהתחשב ב- 12 שנות הנהיגה שלו, יכול היה בית המשפט קמא לקצר את תקופת עונש הפסילה המינימלית שבדין. אבל, התקופה של קיצור המינימום בנסיבות איננה מוצדקת, וחורגת מהעונש ההולם.

הנני מקבל את הערעור, והנני קובע שבנוסף ל- 12 חודשי הפסילה בפועל שריצה המשיב הוא ירצה עוד 6 חודשים נוספים החל מיום 1/11/11, אז יפקיד את רישיונו.

יתר רכיבי גזר דינו של בית המשפט קמא ישארו על כנם.

ניתנה והודעה היום ט"ז אלול תשע"א, 15/09/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: כנרת גולן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: