מדינת ישראל נ' קיסי(עציר ה )

גזר דין

1.הנאשמת הורשעה על פי הודייתה בעבירה של שהייה בלתי חוקית בישראל בניגוד לסעיף 12(א) 1 לחוק הכניסה לישראל – התשי"ב – 1952 באירוע מיום 15.12.10.

2.בטיעוניה לעונש עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשמת עונש מאסר במצטבר להפעלת עונש המאסר המותנה בן 8 החודשים אשר הוטל על הנאשמת בת"פ 26042-03-10 וכן למאסר מותנה ומימוש ההתחייבות עליה חתמה במסגרת אותו תיק.

מאידך, עתר הסניגור להסתפק בימי מעצרה ולהאריך את עונש המאסר המותנה בן 8 החודשים לתקופה של שנתיים נוספות, תוך שהוא מציין את מצבה הבריאותי והמשפחתי ואף מפנה לפסיקה מתאימה.

3.בהתאם לת/1 הורשעה הנאשמת ביום 24.10.2010 בשתי עבירות של שהייה שלא כחוק בישראל, נדונה ל- 11 ימי מאסר, 8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ואף חתמה על כתב התחייבות להמנע מעבירה לתקופה של שלוש שנים, כשסכום ההתחייבות הינו 3600 ₪.

יצויין, כי במסגרת הענישה הוטלו על הנאשמת אף מאסר על תנאי שלא תעבור עבירה על סעיף 275 וסעיף 441 רישא לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

4.כעולה מפרוטוקול תיק פלילי 26042-03-10 הגיעו הצדדים לידי הסדר טיעון לפיו הוטלו על הנאשמת 11 ימי מעצר כמאסר וכן סוכם על הטלת עונש מאסר משמעותי, שכן בפני המאשימה הוצגו נסיבות רפואיות חריגות, נסיבות חיים קשות, אשר הביאו את המאשימה לעתירה באותו שלב למאסר של 11 ימים בשתי עבירות של שהייה שלא כדין.

במסגרת גזר הדין באותו תיק נכתב במפורש כי תיק זה נוכח נסיבות חייה של הנאשמת צעד בו בית המשפט בנתיב "בית הלל" ולמען הבטיח כי הנאשמת לא תשוב ותחטא, נגזר עליה עונש של מאסר על תנאי לתקופה ארוכה וכן התחייבות כספית ממשית, אשר יהא בהם כדי להבהיר לנאשמת שלא כדאי לשוב ולחטוא.

5.כאמור, הנאשמת לא הפנימה את הדברים וכבר בחלוף 9 חודשים מיום גזר הדין, שבה ונכנסה בלא היתר.

אין ספק, כי במקרה הראשון נתן ביהמ"ש לנאשמת הזדמנות שאינה חוזרת ובאיזון שבין ימי המאסר הבודדים בגין שתי עבירות וענישה הצופה פני עתיד, בחר ביהמ"ש לילך בדרך הענישה הצופה פני עתיד באופן מכביד. אלא שהנאשמת בחרה לעשות דין לעצמה וכעת אין לה אלא להלין על עצמה.

6.ב"כ הנאשמת ציין את נסיבות חייה של הנאשמת, אשר יש בהן כדי להעמיד דברים לזכותה, אף הודייתה בהזדמנות הראשונה עומדת היא לזכותה, אך מאידך מדובר במי שסבורה כי אין היא כפופה למרות החוק ויכולה היא לעשות כטוב בעיניה.

7.אשר על כן, אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים:

א.בגין תיק זה – 3 חודשי מאסר.

אני מפעיל את עונש המאסר המותנה בן 8 החודשים מת"פ 26042-03-10 בחופף כך שסה"כ תרצה הנאשמת 8 חודשי מאסר מיום מעצרה – 15.12.10.

ב.מאסר על תנאי של 8 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורה מהמאסר, שלא תעבור עבירה על חוק הכניסה לישראל.

ג.אני מורה על חילוט ההתחייבות בסך 3600 ₪ אשר חתמה הנאשמת.

הסכום יקוזז מהפקדון התפוס בידי משטרת ישראל, והיתרה תושב לנאשמת עם שחרורה מהמאסר.

הודעה זכות הערעור תוך 45 יום מהיום.

צו להשמדת המוצגים.

ניתן היום, יא' אדר א' תשע"א, 15 פברואר 2011, במעמד הצדדים.