מדינת ישראל נ' קטריוס

גזר דין

הנאשם, יניב קטריוס יליד 1987, נותן כעת את הדין בגין הרשעתו בשני הליכים: ת"פ 2850-09-10 של בית משפט זה, ותיק הצירוף – ת"פ 30604-10-11 במקור של בית משפט השלום בתל אביב-יפו.

בת"פ 2850-09-10 שהוגש לבית משפט זה הואשם הנאשם בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – "חוק העונשין") ואיומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין. ביום 18.4.2012, לאחר ניהול הוכחות מלא, הרשעתי את הנאשם בשתי העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

כאמור בהכרעת הדין, ביום 13.3.2010, ניגש הנאשם, בחנייה של מועדון ה"פלאש" ברחוב החרושת ברעננה, לרכב בו ישבה במושב האחורי ידידתו ענבל בנשטי (להלן – "המתלוננת") ודרש ממנה לצאת ממנו על מנת לומר לו שלום. לאחר שזו סירבה, משך אותה הנאשם בידה והוציאה מהרכב. בסמוך לכך הכה הנאשם באגרופו במתלוננת וגרם לה לחבלה: נפיחות בעין שמאל. הנאשם אף איים על המתלוננת באומרו- "אני אדקור אותך, את שרמוטה".

ביום 11.6.2012, הודה הנאשם בעובדות כתב האישום בת"פ 30604-10-11 של בית משפט השלום בתל אביב-יפו, והורשע בביצוע עבירה של חבלה או פציעה בצוותא כשהעבריין מזוין לפי סעיף 335(א)(1) + (2) לחוק העונשין.

לפי עובדות כתב האישום בת"פ 30604-10-11, ביום 17.10.2011, גרם אדם שיכור (להלן – "המתלונן") לנזק בשמשיית בית הקפה אשר בבעלות חלקית של נאשם נוסף בתיק זה (להלן – " האחר"). בהמשך לאירוע זה הגיעו הנאשם והאחר לביתו של המתלונן בהרצליה וביקשו ממנו לרדת ולשוחח עמם. הנאשם והאחר תקפו את המתלונן בלא כל הסבר מקדים, בכך שהנאשם הכה בו בחוזקה ומספר פעמים מאחור במוט ברזל ואילו האחר בעט בו וכן היכה בו באגרופיו, הכול תוך שהשניים צועקים – "אתה תשלם על זה יא בן זונה". המתלונן ניסה להימלט מתוקפיו ואולם הנאשם והאחר מנעו זאת ממנו, תוך שהם מכים אותו שוב ושוב. הנאשם והאחר עזבו את המתלונן במקום כשהוא שותת דם ולא שעו לקריאותיו להזמין עבורו מד"א.

כתוצאה מהתקיפה אושפז המתלונן מספר ימים בבית החולים ונגרמו לו חבלות ביד שמאל שכללו ריסוק, קטיעה וחתכים עמוקים גם בעצבים הדיגיטאליים. המתלונן נותח בהרדמה כללית בידו השמאלית, שבין השאר הושתלו בה חלקי עור מגופו, והיא נתפרה והושמה בגבס. נוסף על כך נחבל המתלונן בראשו, בכך שנגרם לו חתך עמוק שהצריך השמת 7 סיכות.

בעניינו של הנאשם הוגשו שני תסקירים מטעם שירות המבחן (יצוין כי תחילה סירב הנאשם שייערך בעננינו תסקיר מבחן, ורק לאחר הרשעתו בתיק הצירוף ביקש את הדבר).

שירות המבחן סקר את תולדות הנאשם ומשפחתו, אופן גידולו ונסיבות חייו הקשות. עולה מן התסקירים כי הנאשם הביע בושה וחרטה על מעשיו וכן גילה אמפטיה לקורבנות העבירה. יחד עם זאת התרשם שירות המבחן כי קיים פער בין הצהרותיו המילוליות של הנאשם לתובנתו הפנימית באשר להתנהגותו האימפולסיבית וכן כי הוא מתקשה להכיר בעצמו כאלים ותוקפני. הנאשם שולב משך מספר חודשים בקבוצה טיפולית לעצורי בית והיטיב לשתף פעולה אך התקשה לגלות מודעות להתנהגותו הבעייתית. הנאשם החל לגלות תובנה ראשונית לבעיות שבהתנהגותו. לראשונה בחייו החל הנאשם לבחון עצמו באופן ביקורתי וגילה נכונות להשתלב בטיפול ולערוך שינוי בחייו. שירות המבחן התרשם כי ללא מסגרת מפקחת ומציבת גבולות קיים סיכון להישנות התנהגות אימפולסיבית ופורצת גבולות מצד הנאשם. הנאשם שולב בקבוצה טיפולית ייחודית בשירות המבחן לטיפול בנושא האלימות. הוא התמיד בטיפול וערך מאמצים להסתייע בגורמי הטיפול להתמודד עם קשייו באופן חוקי.

שירות המבחן ראה לנכון להמליץ לבית המשפט לגזור על הנאשם עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, לצד צו מבחן למשך שנה אשר יאפשר את המשך הטיפול בו.

טיעוני הצדדים לעונש

ב"כ המאשימה, עו"ד דיתי צאלים, עמדה בטיעוניה על הנזק הפיסי והנפשי שהסב הנאשם לקורבנות עבירותיו. הוגשו לבית המשפט תמונות המתלונן (תע/2) וחוו"ד רפואית (תע/1). התובעת הפנתה לאותם חלקים בתסקירים מהם עולה כי הנאשם עודני אימפולסיבי בתגובותיו ומתקשה לקבל סמכות.

ב"כ המאשימה ביקשה להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי משמעותי לקורבנות העבירות שביצע. לעניין המלצת שירות המבחן טענה ב"כ המאשימה כי שירות המבחן ממוקד, באופן טבעי, בצרכי השיקום של הנאשם, ולדבריה לא ניתנה בתסקירים תשומת לב מספקת לאינטרס הציבורי.

המאשימה הפנתה לפסיקה.

ב"כ הנאשם עמד בטיעוניו על השינוי החד כדבריו שחל בנאשם מאז החל בהליך הטיפולי והדגיש כי עברו נקי. הסנגור ציין את השתתפותו הערה של הנאשם בקבוצה טיפולית בחסות שירות המבחן במסגרת של קבוצת כדורגל במשך כחצי שנה, ואת השפעתה החיובית של קבוצה זו על שיקומו של הנאשם. לדידו של ב"כ הנאשם, חשיבותו של הליך כזה הינה גבוהה הן לנאשם הן לחברה כולה.

ב"כ הנאשם תאר כי הנאשם הביע בפניו צער על מעשיו וסיפר כי המעשים שעשה הם תוצאה של ילדות נטולת סמכות הורית.

ב"כ הנאשם ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן. הוא עמד על כך שהנאשם חסך זמן שיפוטי יקר בהחליטו לצרף את התיק הנוסף, וטען כי ענישה שליחת הנאשם לריצוי עונש מאסר תסב לנאשם נזק קשה, ועלולה להביא לירידה לטמיון של העשייה השיקומית הרבה בעניינו של הנאשם. עוד עמד הסנגור על התנאים המגבילים בהם שוחרר הנאשם.

אביו של הנאשם העיד לפניי. האב העיד כי הוא מסייע לבנו לחזור לדרך הישר וכי הנאשם כי עושה מאמצים על מנת להשתקם.

הנאשם בדברו האחרון ביקש להודות על ההזדמנות שניתנה לו להשתקם. הנאשם הביע צער על מעשיו וציין כי הוא לוקח אחריות מלאה בגינם. הנאשם הביע רצונו להתחתן, להקים משפחה ולעבוד.

דיון