מדינת ישראל נ' קזמאר(עציר)

בפני

שופטת עינת רון

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ארבעה פרטי אישום.

בפרט האישום הראשון יוחסו לנאשם עבירות של איומים ותקיפה בנסיבות מחמירות, אשר כוונו כלפי אשתו – המתלוננת, ביום 23/4/10.

בפרט האישום השני יוחסו לנאשם עבירות של איומים ותקיפה בנסיבות מחמירות, אשר כוונו כלפי המתלוננת במועד שקדם לאירוע הראשון בכחודשיים ימים.

בפרט האישום השלישי יוחסו לנאשם עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 379 ו-382(ב)(1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 וניסיון לתקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 379, 382(ב)(1) ו – 25 לחוק העונשין, בכך שבמועד שחל כשלושה חודשים לפני המועד הנטען בפרט האישום הראשון, בבית הוריו של הנאשם בג'לגוליה, על רקע ויכוח בין הנאשם לבין המתלוננת, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שמשך את ידיה לאחור והשליך עלברה אגרטל.

במהלך ניהול ההוכחות בתיק זה, הודה הנאשם במיוחס לו בפרט אישום זה.

בפרט האישום הרביעי, יוחסה לנאשם עבירה של איומים, אשר כוונה כלפי המתלוננת באשר למועדים שונים בין השנים 2008 – 2010.

אנאדי נסאסרה, היא המתלוננת, סיפרה כי היא נשואה לנאשם מזה כשש שנים ולבני הזוג שתי ילדות. לדבריה, מערכת היחסים ביניהם עכורה ורווית מריבות וסכסוכים, כמו גם דיבורים על גירושים, כאשר היא זו המעוניינת בגירושים ממנו והוא זה החושד בה כי היא בוגדת בו.

המתלוננת הוסיפה כי הנאשם שהה בעת האחרונה במאסר בכלא ובכל עת אשר יצא לחופשה הגיע אליה ופרצו מריבות ביניהם.

באשר ליום בו הזעיקה את המשטרה – 23/4/10 – הגיע הנאשם אל מקום עבודתה בקניון בפתח תקוה, וסיפר לה שהשתחרר, אלא שהיא סרבה שלוחח עימו. במסדרון פרץ ויכוח בין השניים והיא פנתה עלבודתה. לאחר מכן משנכנסה למסדרון והבחינה בנאשם, הוא אחז בה בידה, והיא שסרבה לדבר עימו, הצליחה להשתחרר ממנו ונמלטה אל השירותים. משהוטח במתלוננת כי גרסת הנאשם היא אחרת וכי הוא הביא לה פרח ואף הזמין אותה לאכול באותו יום, הפנתה אל צילומי מצלמות האבטחה של הקניון.

בשעות אחה"צ חזרה לביתה והבחינה כי הנאשם ממתין לה על מדרגות הבית ואף אמר לה כי ברצונו שלוחח עימה ולהפגש עם הבנות. משפתחה את דלת הבית , הוא מיהר לנעול את הדלת והחל בשיחה עימה, כאשר שב והעלה את חשדותיו, לפיהם היא בוגדת בו. מאחר שהמתלוננת חששה ומאחר שבבית לא היה מי שיעזור לה, היא הסתגרה בשירותים, כאשר בנותיה החלו להשתולל ולצעוק. לדברי המתלוננת, היא שמעה כיצד הנאשם מוציא סכין ואומר כי יהרוג את עצמו באם לא תפתח את הדלת.

המתלוננת הבהירה כי שמעה את הנאשם מוציא את הסכין ממגירת המטבח וכי בדלת השירותים יש רווח בין הדלת לרצפה ומבעד לרווח זה, הראה לה הנאשם את הסכין.

אזי התקשרה המתלוננת אל המשטרה והנאשם נמלט מן הבית.

המתלוננת סיפרה כי כחודשיים לפני אירוע זה, כשהגיע הנאשם לחופשה, הגיע לביתה ועל רקע מריבה שעניינה האם היא בוגדת בו, אמר לה "את רוצה להגיד הכל, אני אראה לך מה אני אעשה" נטל סכין, שם אותו על צווארה ואמר לה "עכשיו תגידי אם את בקשר עם מישהו". משהשיבה בשלילה, היכה אותה הנאשם, סטר לה ומשך בשערותיה. אירוע זה התרחש בחדר השינה בבית בכפר קאסם וקדם לו ויכוח על כך שהמתלוננת סרבה לקיים עם הנאשם יחסי מין. לדבריה, היא לא התלוננה, בזמנו על אירוע זה, כיון שפחדה מן הנאשם.

עוד סיפרה המתלוננת על האירוע נשוא פרט האישום השלישי, בו הודה הנאשם, כאמור, לאחר מכן.

המתלוננת הוסיפה וסיפרה כי בין השנים 2008 – 2010, נהג הנאשם להתקשר אליה בטלפון ולאיים עליה כי אם לא תחזור אליו הוא "יראה לה" , "אני אביא מישהו שיחכה לך מתחת למדרגות, אני אעשה אותך נרקומנית, את תזדייני עם כל הכפר בשביל 50 שקל, את תתחנני לזריקה".

המתלוננת הבהירה כי אינה מעוניינת בשליחתו של הנאשם אל הכלא וכל שהיא חפצה הוא גירושין וצו הרחקה ממנה.

בחקירה הנגדית אישרה הנאשמת כי הגם שמאז נאסר הנאשם לפני כשנה וחצי היא מעוניינת בגירושין ממנו, הרי שבפועל לא עשתה דבר לקדם ענין זה, וזאת מפני היא עסוקה בגידול בנותיה ובפרנסתן. כל שנקטה עד כה, בענין זה, היה בפנייתה עלורך דין.