מדינת ישראל נ' קורקוס

החלטה

1.ביום 4.12.12 הוגשה מטעם ההגנה בקשה להורות על קבלת עותק מהמרשם הפלילי והמשמעתי של עדי התביעה , צברי אבנר, מאיר גלולה ועזרא סחייק, המשרתים במשטרת ישראל (להלן:" הבקשה" ולהלן: "העדים").

2.בתגובתה לבקשה הודיעה המאשימה כי כלל העדים נעדרי כל עבר פלילי. כמו כן הביעה את התנגדותה להעביר לעיון ההגנה את המרשם המשמעתי של העדים, לנוכח היעדר רלוונטיות.

3.בדיון שהתקיים בבקשה, ביום 17.1.13 שב ועתר ב"כ הנאשם לבית המשפט להורות על העברת כלל המרשם המשמעתי של העדים לעיון ההגנה, לרבות זה הנוגע לתיקים בעבירות אלימות, שלא הגיעו לכלל הרשעה (להלן:"התיקים הסגורים") . ולמצער רשימת כלל התלונות שהוגשו בהקשר זה ותוצאתן (להלן:"התלונות").

ובאשר לעד אבנר צברי טען ב"כ כי יש להורות כאמור ביתר שאת, תוך מתן הדעת להסכמתו לדבר, כפי שבאה לידי ביטוי בעדותו בבית המשפט.

4.המאשימה עמדה על התנגדותה להעמיד לעיון ההגנה את המרשם המשמעתי של העדים, בגין חוסר רלוונטיות. כמו כן שבה וטענה כי בכל מקרה , על פי ההלכה הנוהגת, יש להעמיד לעיון ההגנה אך את החלק מהמרשם המשמעתי, הנוגע לתיקים שבאו לכלל סיום, בהרשעה (להלן:"המרשם המשמעתי").

דיון

5.המתווה בעניין זכאותה של ההגנה לקבל מידע בדבר עברם הפלילי של עדי התביעה, נדון והוכרע בבש"פ 5881/06 בניזרי נ' מדינת ישראל.

נקבע כי בבואו לבחון האם יש להעביר לעיון ההגנה את גיליון המרשם, על בית המשפט לאזן בין זכותו של הנאשם למשפט הוגן לבין זכויותיהם של עדים ומתלוננים לכבוד ולפרטיות וזאת תוך מתן הדעת לרלוונטיות וחשיבות החומר להגנת הנאשם.

למען הסר ספק נקבע בנוסף כי "מדובר אך ורק בתיקים שהסתיימו בהרשעות - לא בתיקי מב"ד ולא בתיקים שנסגרו על-ידי היועץ המשפטי לממשלה (סעיפים 11 ו-11א. לחוק המרשם)."

6.באשר לעד צברי טענה ההגנה כי די בהסכמה שהביע במהלך עדותו בבית המשפט, כדי להוות בסיס להיעתר לבקשה במלואה ולהעביר לעיונה את כלל המרשם המשמעתי, לרבות התיקים הסגורים ולמצער רשימת התלונות.

6. במהלך עדותו בבית המשפט נשאל העד צברי באשר לחקירות שהתנהלו נגדו אודות שימוש בכוח וציין כי המדובר במספר רב שאינו זכור לו, אשר באו לכלל סיום בהליך של סגירה.

משנתבקש על ידי ב"כ הנאשם ליתן את אישורו להמצאת רשימת תלונות אלה השיב:

" אני לא יודע מה הנוהל. צריך לשאול את המפקדים שלי. אני עצמי לא מתנגד התיקים נסגרו ." (עמ' 56 לפרוטוקול ש' 22)

7.לאור ההלכה הנוהגת כי בכל מקרה יועמד לעיון ההגנה רק המרשם המשמעתי ואף זאת בכפוף לכך שמידת החשיבות שלו להגנת הנאשם גוברת על זכותו של העד לכבוד ולפרטיות ואף תוך מתן הדעת לנוסח הדברים שהשמיע העד, לא מצאתי להיעתר לבקשת ההגנה, להעביר לידיה את רשימת כלל התלונות שהוגשו כנגדו, לרבות אלה שלא הסתיימו בהרשעה.

8.המאשימה העמידה לעיונו של בית המשפט את המרשם המשמעתי של העדים ותוך מתן הדעת להלכה הנוהגת ובאיזון המתחייב, בחנתי האם יש מקום להעבירו לעיון ההגנה.

ככל הנוגע למרשם המשמעתי של העדים מאיר גלולה ועזרא סחייק לא מצאתי כי יש להעבירו לעיון ההגנה, בהיעדר רלוונטיות.

ככל הנוגע למרשם המשמעתי של העד צברי מצאתי להורות למאשימה להעביר לעיון ההגנה אך את החלק הנוגע לתיק מס' 5077/1989.

ניתנה היום, א' אדר תשע"ג, 11 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: