מדינת ישראל נ' קורנבליט(עציר)

החלטה

1.המדובר בבקשה להאריך את מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו, במקביל להגשת כתב אישום בעבירות של הפרת הוראה חוקית והחזקת סכין למטרה לא כשרה.

1.1ההוראה חוקית שהופרה, היתה החלטתו של כב' ביהמ"ש השלום באשקלון (כב' השופטת סבין כהן) מיום 6.4.10, במסגרת תיק מ.ת 285-04-10, על שחרורו מן המעצר בתנאים מגבילים ובין היתר מעצר בית מלא בביתו שבאופקים, בפיקוח אימו, בכל שעות היממה למעט אם יקבל זימון מראש לתחנת המשטרה, לשרות המבחן או לביהמ"ש (להלן גם : "ההוראה החוקית").

2.בהתאם לאמור בכתב האישום, נמצא המשיב, בתאריך 3.5.10, בשעות הבוקר, בצומת

הדקל באופקים, כשהוא מחזיק בסכין התלויה על צרור מפתחות, מחוץ לתחום ביתו או

חצריו, בלא ליווי אמו.

2.1בכך הפר לכאורה את ההוראה החוקית.

2.2בהקשר זה הוגשה גם בקשה לעיון חוזר בהחלטה של כב' השופטת סבין כהן.

2.3מאחר וכב' השופטת לא היתה ביום הדיון בביהמ"ש באשקלון, הסכימו הצדדים כי

שתי הבקשות תידונה בפני ביהמ"ש באשדוד, במסגרת תורנות המעצרים.

3.המדינה עותרת להאריך את מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו, הן על

בסיס עילת המעצר הסטטוטורית והן מתוקף ההפרה של ההוראה החוקית, כשאליה נלוותה

העבירה של אחזקת סכין.

4.הסניגור טען, כי למשיב ניתנה רשות, ע"י שוטר, לצאת את הבית לצורך קבלת טיפול רפואי:

4.1אמנם, האישור ניתן ביום שלפני יום היציאה בפועל, אולם המשיב סבר שיש לו

רשות לצאת לטיפול רפואי.

4.2לגבי הסכין, טען הסניגור, כי לא מדובר בסכין העונה על דרישות הסעיף הרלוונטי,

אלא בצעצוע שמוחזק במחזיק המפתחות שלו – והוא איננו מסוגל לפצוע.

4.2.1למשיב – לטענתו – לא היתה בהחזקתו כל כוונה פלילית.

5.מכל מקום, סבור הסניגור כי ניתן לשחרר את המשיב באותם תנאים מגבילים במסגרתם