מדינת ישראל נ' קוריאקו

החלטה

בפני בקשה לעיון חוזר בהחלטה לשחרר את המשיב לחלופת מעצר.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה מצאתי שיש לדחותה אף מבלי לקיים בה דיון, שכן טרם הגיעה העת לבחון הקלה בתנאי מעצר הבית.

בהחלטתי מיום 9.5.13 שניתנה בבקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים, פירטתי שקיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום. פירטתי שמחומר החקירה עולה כי על פי עדויות השוטרים ניסה המשיב להימלט מהם לאחר גניבת הקטנוע, נהג בניגוד לכיוון התנועה, במהירות גבוהה מאוד, חצה קו הפרדה רצוף, סיכן את עצמו ואת השוטרים. עוד עולה מהעדויות שהמשיב פגע באמצעות האופנוע הגנוב ברכב הביטחון, נפל, קם והחל לרוץ מהמקום בניסיון להימלט מהשוטרים. פירטתי בהחלטתי שבשים לב לנסיבות המתוארות בכתב האישום ומתגלות מחומר החקירה, קיימת עילת מסוכנות. ציינתי גם שמחומר החקירה עולה שהמעשים בוצעו תחת השפעת אלכוהול.

בתום הדיון התבקש שירות המבחן להגיש תסקיר בעניינו של המשיב, הן לעניין המסוכנות והן לעניין חלופת המעצר שהוצעה על ידי המשיב בתום הדיון.

ביום 27.5.13 הוגש תסקיר שירות המבחן. במסגרת התסקיר העריך שירות המבחן אמנם רמת סיכון נמוכה לטווח הקרוב. יחד עם זאת ציין שירות המבחן את השימוש לרעה באלכוהול, כמו גם את עברו הפלילי של המשיב. נוכח מכלול הנתונים שהיו בפניו המליץ שירות המבחן על שחרור למעצר בית בבית הוריו, ובפיקוחם; על אזוק אלקטרוני; ועל העמדת המשיב לפיקוח שירות המבחן, פיקוח שבמסגרתו תיבחן הפנייתו של המשיב לעמותת "אפשר" בעיקר לשם התייחסות לבעיית האלכוהול.

ביום 28.5.13 התקיים דיון נוסף, ובסיומו מצאתי שיש לאמץ את המלצת שירות המבחן בחלקה, ולהורות על שחרורו של המשיב למעצר בית בבית הוריו, ובפיקוחם. חרף המלצת שירות המבחן לא מצאתי מקום להורות על אזוק אלקטרוני, ואולם הוריתי על פיקוח שירות המבחן למשך תקופה שתקבע על ידי השירות.

במהלך הדיון ביקש בא כוחו של המשיב שמעצר הבית יהיה בבית הוריו של המשיב בבית ג'אללה. קבעתי בהחלטתי כי לא ניתן לשחרר את המשיב לחלופה המוצעת שכן המקום אינו מצוי בשטח ישראל, ועל כן לא ניתן יהיה לקיים במקום פיקוח נאות על מעשיו של המשיב, בוודאי שלא במסגרת העמדתו לפיקוח שירות המבחן. במהלך הדיון הציע בא כוחו של המשיב חלופה נוספת למעצר בית, בבית המשפחה המצוי במוסררה. בהחלטתי אימצתי את בקשתו זו של המשיב והוריתי על מעצר בית כמבוקש, ברח' הנביאים 12.

כעבור כשבועיים ממועד החלטתי וממועד שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, ביום 15.6.13, הגיש המשיב את הבקשה שבפני לעיון חוזר. בבקשה חזר המשיב על בקשתו המקורית לאפשר לו לשהות במעצר בית בבית ג'אללה. צוין בבקשה שגם בדיון המקורי התבקשה הבקשה למעצר בית בבית ג'אללה ולא בבית ברחוב הנביאים, שכן אמנם מדובר בבית המשפחה , אך מדובר בבית קטן, שבו מתגוררת אלמנת דודו של המשיב עם ילדותיה. נטען שלאחר שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, התגלע סכסוך בין אלמנת הדוד לבין הוריו של המשיב, ועל כן אין הוא יכול להמשיך להתגורר בבית האמור. בשל כך שב המשיב וביקש את שחרורו לבית ג'אללה.

בבקשה שבפני לא הציע המשיב חלופת מעצר אחרת בגבולות ישראל, והסתפק בטענה שאמנם בני משפחתו ניסו לשכור דירה בירושלים, ואולם בשל יוקר דמי השכירות והעדר אמצעים כלכיים, לא עלה הדבר בידם. בשל כך נטען שיש לשחררו לבית ג'אללה. עוד נטען שאין בשחרורו של המשיב לבית ג'אללה כדי להגביר את רמת המסוכנות הנשקפת ממנו.

באותה הזדמנות התבקש בית המשפט לאפשר למשיב לחזור לעבודתו כטבח בבית המלון קינג דיויד, שם עבד טרם מעצרו.

המבקשת התנגדה לבקשה, הן בשים לב לכתב האישום החמור, והן בשים לב לזמן שחלף מאז שניתנה ההחלטה. כתגובה ביקש המשיב להורות על תסקיר נוסף של שירות המבחן, וטען שיהיה בתסקיר כדי להצביע על קיומן של נסיבות חדשות.

לאחר עיון בעמדות הצדדים מצאתי שאין בשלב זה מקום לדון בבקשה. העבירות המיוחסות למשיב בענייננו הינן עבירות חמורות. קיימות ראיות לכאורה להימלטות משוטרים לאחר ביצע גניבת אופנוע, תוך כדי סיכונם, בנהיגה פרועה, בניגוד לכיוון התנועה, תוך חציית קו הפרדה, ותוך התנגשות ברכב ביטחון. מעשים אלו נעשו לכאורה תחת השפעת אלכוהול.

בהחלטתי מיום 28.5.13 נבחנו כלל הנסיבות ונקבעה חלופת מעצר המאיינת לטעמי את מסוכנותו של המשיב, והמאזנת בין האינטרסים השונים, של הציבור ושל המשיב כאחד. לא מצאתי שהבקשה שהוגשה אך כשבועיים לאחר מועד החלטתי מצדיקה עיון חוזר. ראשית, אף שחלפו שבועיים ממועד החלטתי, אינני סבורה שהשיקולים שנשקלו השתנו, באשר למסוכנות ובאשר לחלופת מעצר בבית ג'אללה. כפי שציינתי בהחלטתי הקודמת, לא תהיה אפשרות לפקח על מעשיו של המשיב ככל שישהה במעצר בית בבית ג'אללה, בוודאי שלא מדובר בחלופה נאותה המאיינת את המסוכנות כאשר ההמלצה בתסקיר הייתה לא רק פיקוח של שירות המבחן אלא גם אזוק אלקטרוני. המשיב בבקשתו אינו מציע חלופה חדשה למעצר בית שניתן לאשרה בהתאם לפרמטרים שנקבעו בהחלטתי הקודמת תוך כדי שמירת האיזון שנקבע בהחלטתי הקודמת, אלא חוזר על חלופה שנפסלה שבועיים קודם לכן במהלך הדיון, שאין בה לטעמי כדי לאיין את מסוכנותו.

שנית, אינני סבורה שקיים שינוי בנסיבות המצדיק עיון מחדש. גם בדיון שהתקיים בפני העדיף המשיב שלא להתגורר עם דודתו בבית המשפחה הקטן שבו היא מתגוררת. בכל מקרה, עצם הקשיים בחלופת מעצר אין בהם כדי להצדיק שחרורו של המשיב ממעצר בית, או שחרורו לבית ג'אללה, חלופה שבנסיבות העניין כמוה כשחרור ממעצר בית.

בקשה לעיון מחדש ניתן להגיש לאחר שחלף "זמן ניכר מעת מתן ההחלטה", ובשים לב להשפעה שיש לזמן הניכר שחלף על השיקולים בקביעת חלופת המעצר. בענייננו עברו רק ימים ספורים מאז שניתנה ההחלטה. כב' השופט א' גרוניס (כתוארו אז) קבע בבש"פ האני כחלול נ' מדינת ישראל (מיום 19.8.10) בנסיבות שבהן הוגשה בקשה לעיון חוזר לאחר שחלפו ששה שבועות מיום מתן ההחלטה, כי "בהתחשב בתקופה הקצרה שחלפה מאז החלטת השחרור, לא מצאתי שלעת הזו קיימת הצדקה לעיון חוזר". בענייננו מתבקשת הבקשה בפרק זמן קצר מכך, ואינני סבורה שעצם חלוף זמן כה קצר מצדיק עיון מחדש.

לא הובאה בפני כל הצדקה לבקש תסקיר נוסף משירות המבחן. כאמור בהתאם להחלטתי הקודמת, מצוי המשיב בפיקוח שירות המבחן, אשר ביקש לבחון, בין היתר, גם דרכים לפתרון בעיית השימוש לרעה באלכוהול. שירות המבחן יהיה רשאי להמליץ ככל שיראה לנכון, ואולם אין בנסיבות שבפני להצדיק תסקיר נוסף לאחר שחלף פרק זמן כה קצר מאז מתן התסקיר הקודם.

בנסיבות העניין בוודאי שאין מקום לשקול בשלב זה שחרור המשיב לעבודה. בפרק הזמן הקצר שחלף מאז ההחלטה לא השתנו הנסיבות שנשקלו בהחלטתי הקודמת, ואין בו כדי לשנות את מאזן השיקולים ולהצדיק יציאה לעבודה, תנאי שלא היה מוצדק בעת מתן החלטתי הקודמת.

לפיכך אני דוחה את הבקשה לעיון חוזר על הסף.

ניתנה היום, כ"ד תמוז תשע"ג, 02 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: