מדינת ישראל נ' קורדין

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה כאשר רישיון הרכב פקע ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה.

מדובר במי שאינו מורשה לנהיגה ולמרות זאת נהג ברכב פרטי ביום 26/07/10 ברחוב בן צבי בקריית ים.

ביחס לנאשם הוגש תסקיר שירות המבחן המפרט את נסיבותיו האישיות, מהתסקיר עולה כי אם בגירותו של הנאשם הייתה לו מעורבות בפלילים על רקע שימוש בסמים, על רקע זה לא גויס לצה"ל והחל בעבודה במגזר הפרטי.

שירות המבחן מציין כי הנאשם לקח אחריות לביצוע העבירה וטען כי לאורך שנים לא עלה בידו לקבל רישיון נהיגה, אולם התקשה להסביר את הסיבות לכך.

שירות המבחן התרשם כי קושי זה עורר אצל הנאשם מצוקה רגשית ובצעד אימפולסיבי החל לנהוג ברכב נשוא כתב האישום, ומיד לאחר מכן נעצר.

שירות המבחן התרשם כי מדובר בנאשם אשר גדל באווירה משפחתית בלתי יציבה וכיאוטית, ולכן לא יכול להעזר בדמויות סמכותיות כגון הוריו ולמד לשרוד בכוחות עצמו.

לאור נסיבותיו של הנאשם, התרשם שירות המבחן כי מדובר במי שמתפקד בצורה נורמטיבית ובשל העדר הרשעות קודמות בתחום התעבורה והכוחות שהוא מגייס היום על מנת להתקדם בתחום התעסוקתי, המליץ שירות המבחן כי הנאשם יבצע צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 150 שעות.

ב"כ המאשימה עתר להחמיר עם הנאשם, הדגיש את החומרה היתרה הנובעת מהעבירה שביצע, כמו כן הפנה לתיק נוסף בו הורשע הנאשם בגין עבירה דומה, כדי ללמד על הישנות המעשים הפסולים שמבצע הנאשם.

ב"כ הנאשם הדגיש את נסיבותיו האישיות של הנאשם והתהליך של הפנמת חומרת האירוע, וביקש לאמץ את המלצות שירות המבחן ולהסתפק בעונשים צופי פני עתיד. באשר לעבירה נשוא התיק בו נשפט הנאשם בהעדר, אישר הסנגור כי מדובר באירוע סמוך לאירוע נשוא כתב האישום שבפני, אך לאור העונש שהוטל על הנאשם באותו תיק, יש לקחת זאת בחשבון במסגרת ענישתו בתיק דנן.

הנאשם חולק על ביצועה של העבירה נשוא שפיטתו בהעדר, וטען כי לא ביצע אותה. ביחס לעבירה נשוא כתב האישום, חזר והביע חרטה בפניי, ביקש להדגיש את ההפנמה שעשה ביחס לחומרת העבירה ועל כן ביקש להקל בעונשו.

דומה שאין צורך להכביר מילים בגין העבירה של מי שנוהג כשהוא בלתי מורשה לנהיגה. עבירה זו חמורה, היא מסכנת חיי אדם ואדם הנוהג כשהוא בלתי מורשה מעלים עליו כי הוא מסוכן לציבור באורח משמעותי.

לנאשם אכן אין עבר תעבורתי אולם גיליון הרשעות הפליליות מלמד על ארבע הרשעות קודמות בתחום הפלילי בעבירות רכוש וסמים. פסיקתו היחידות והחד משמעית של בית המשפט העליון מחייבת את הערכאות הדיוניות להחמיר בעונשם של אלה המסכנים מדעתם את הציבור. בית המשפט העליון הנחה את הערכאות הדיוניות להחמיר בענישה כדי לתרום לביאור נגע הקטל בכבישים. ברור למדי כי מי שנוהג כשהוא בלתי מורשה הוא מסכן חיי אדם, מעלה את רמת הסיכון בכבישים ועל כן יש להחמיר בעונשו.

יחד עם זאת, לא אוכל להתעלם מנסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שפורטו בתסקיר המפורט שהוגש לי ומהעובדה שהוא נעדר עבר תעבורתי קודם. כמו כן, לא אזקוף לחובתו את העובדה כי הוא הורשע בתיק 11938-10-10 ביחס לאירוע שהוא סמוך בשבוע ימים טרם האירוע עליו הוא נותן את הדין בפני בתיק זה, שכן הנאשם נשפט שם בהעדר וטוען עתה בפני כי לא היו דברים מעולם.

סבור אני כי בנסיבות העניין, על אף חומרת העבירה אותה ביצע, כי יש לאזן זאת בענישה ראויה אך בענישה אשר לא תכלול עונש של מאסר בכליאה ממשית וזאת בכדי לאפשר לנאשם לממש את לקיחת האחריות לביצוע העבירות ולהוכיח שאכן תיקן את דרכיו והוא לא יחזור לבצע עבירות. בית המשפט יסתפק בעניין המאסר בעונש צופה פני עתיד בבחינת אין עונשין בטרם מזהירין, כאמור מתוך תקווה כי הנאשם אכן יפנים את חומרת המעשים ולא יחזור עליהם.

יחד עם זאת, לא אוכל לקבל את המלצת שירות המבחן ביחס להיקף הנמוך לטעמי של שעות השירות לתועלת הציבור, כפי שקבעתי קודם, יש לאזן את החומרה היתרה מהמעשים שעשה הנאשם בעונש ראוי.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.צו של"צ בהיקף של 250 שעות, לפי תוכנית של"צ שיערוך עבורו שירות המבחן, אשר תוגש לאישור בית המשפט.

מובהר לנאשם כי באם יפר את צו השל"צ, יוכל בית המשפט להפקיע את הצו ולהטיל עליו עונשים על פי החוק.

2.30 חודשי פסילה, במצטבר לכל פסילה קודמת.