מדינת ישראל נ' קוצ'ר

החלטה

מונחת בפני בקשה להאריך את משך הפסילה של רישיון הנהיגה של המשיב בהתאם לסמכותי לפי סעיף 47(ט) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן-הפקודה).

כנגד המשיב הוגש כתב אישום בגין אירוע מיום 8.6.11 שעה 05:15, אשר בו, כך נטען, נהג המשיב בשכרות ובקלות ראש. המשיב נצפה כשהוא נוסע ברחוב אהליאב ברמת גן, וכשנעצר פנה אליו השוטר והריח מפיו ריח חריף מאד של אלכוהול. המשיב נדרש לבצע בדיקת נשיפון אך לפי הנטען הוא הכשיל את הבדיקה כשהוא צעק וקילל. לאחר כעשרה ניסיונות התקבלה תוצאה שהצביעה על אינדיקציה לשכורות. המשיב המשיך להשתולל ולקלל וסירב לעיכוב.הוא הסכים להיכנס לניידת רק כשצוות סיור הזדמן לאזור. המשיב נכשל בכל מבחני הביצוע הכלולים בבדיקת המאפיינים, והתנהגותו הייתה פרועה. השוטר התרשם כי המשיב נתון תחת השפעת אלכוהול כבדה. באגף התנועה נדרש המשיב למסור דגימה לצורך בדיקת שכרות. בתחילה הסכים, אך לפי הנטען הוא הכשיל את הבדיקה. משנדרש המשיב למסור דגימת דם הוא סירב, בטענה כי הוא מפחד מהבדיקה. משמעות הסירוב הוסברה למשיב, והוא חתום על זיכרון דברים שנערך לצורך כך. בעת ביצוע בדיקת המאפיינים הודה המשיב כי צרך בקבוק בירה.

המשיב מחזיק ברישיון נהיגה משנת 2008. לחובתו הרשעה משנת 2002 בגין נהיגה בהיותו בלתי מורשה לנהיגה. לחובתו שתי הרשעות בגין עריקות מהצבא.

בא כוח המשיב טען כי לפי הנטען נשף המשיב עשר נשיפות אך בחומר החקירה מצוי רק פלט אחר. הוא הוסיף כי לפי אותו פלט נפסלו הנשיפות עקב "נשיפה אסורה", דבר המלמד כי מכשיר הינשוף לא היה תקין. בא כוח המשיב טען עוד כי בחקירתו במשטרה ביקש המשיב להתייעץ עם עורך דין בטרם ישיב לשאלות אך החוקר לא אפשר לו להתייעץ.

הטענה בדבר ביצוע עשר נשיפות שהוכשלו אינה מתייחסת למכשיר הינשוף אלא לנשיפון. הנשיפון מיועד אך ורק על מנת לבחון אינדיקציה לשכרות. המכשיר אינו מנפיק פלט ואינו מודד את ריכוז האלכוהול בגוף הנבדק.

בבדיקת שכרות באמצעות מכשיר הינשוף נשף המשיב שלוש נשיפות אשר נפסלו עקב נשיפה אסורה. במועד שמיעת הראיות בתיק העיקרי תיבחן השאלה האם המשיב נשף באופן לא תקין או שמכשיר הינשוף לא היה תקין. גם אם נניח כי המכשיר לא היה תקין, היה השוטר רשאי לדרוש מהמשיב למסור דגימת דם. המשיב סרב למסור דגימת דם לאחר שמשמעות הסירוב להיבדק הוסברה לו כנדרש בחוק.

זאת ועוד, באופן התנהלותו של המשיב ניכרו סממני שכרות בולטים והוא נכשל במבחני הביצוע המנויים בבדיקת המאפיינים. מכאן עולה כי הבקשה להארכת הפסילה אינה נשענת אך על הסירוב לבדיקת שכרות אלא על מאפייני התנהגות המעידים על שכרות כבדה.

אוסיף כי בחקירתו סרב המשיב לענות על השאלות שנשאל, וחומר הראיות הלכאורי כנגד המשיב בגין נהיגה בשכרות אינו מבוסס עליה. החקירה נערכה לאחר שהסתיימו פעולות אכיפה בשכרות.

לפיכך, באתי לכלל דעה כי יש להאריך את משך הפסילה המנהלית של רישיון הנהיגה. לפי האמור בבש"פ 6431/10 זיו מרמלשטיין .נ. מדינת ישראל, אקצוב את ההארכה של משך הפסילה לשישה חודשים החל מיום 9.6.11.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשע"א, 15 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: