מדינת ישראל נ' קוסקס(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע ע"פ הודאתו ביום 6.4.10 בביצוע 3 עבירות איומים ו-3 עבירות של הפרת הוראה חוקית.

על פי כתב האישום, ניתן ביום 26.11.09, בבית המשפט לענייני משפחה, צו אשר אסר על הנאשם להיכנס לבית גרושתו, ולהטרידה. (זאת, ככל שנלמד מדברי הנאשם והמתלוננת בפניי, על רקע הליכים שהתקיימו בין המתלוננת והנאשם בענין רכוש בבית הדין הרבני הנכבד).

ביום 1.3.10, במסגרת שלושה אירועים החל מהשעה 22:00, הפר הנאשם את הצו האמור. הנאשם התקשר אל המתלוננת פעמיים, ואיים לפגוע בה אם לא תמסור לו מחצית מהבית המשותף, ובהמשך הגיע לביתה ואיים עליה שוב.

הנאשם בן 56, אין לחובתו הרשעות כלשהן.

במסגרת הטיעונים לעונש שנשמעו היום, ביקש ב"כ המאשימה לגזור על הנאשם עונש מאסר ממושך לצד עונש מאסר מותנה, ואילו הסנגור ביקש להסתפק בהטלת עונש מאסר על תנאי צופה פני עתיד.

לפני שנשמעו הטיעונים לעונש, העידה המתלוננת כעדה מטעם הנאשם לענין העונש. המתלוננת סיפרה לביהמ"ש, כי הייתה נשואה לנאשם במשך 35 שנים, במהלכן לא היה מעולם אלים כלפיה. המתלוננת סבורה שהנאשם ביצע את העבירות משום שחש לחץ נפשי, שכן התקשה לקבל את החלטתה להתגרש ממנו. לדבריה, מאז נעצר לא פנה אליה מעולם, לא איים עליה. המתלוננת עמדה על כך שהנאשם סבל בעבר הקרוב אירוע לבבי – דום לב, וגם סובל מדיכאון. המתלוננת מסרה שיש לה "חיים חדשים", היא איננה פוחדת מהנאשם, ותדע להגן על עצמה אם ישוב לאיים עליה. ההתרשמות כי המתלוננת סיפרה את הדברים ללא חשש ובכנות רבה.

הסנגור עמד על כך שהנאשם התנצל בפני המתלוננת מיד לאחר האירוע, והדבר מצא את ביטויו גם בתיק החקירה. לדבריו, הנאשם מקבל כעת את הפרידה, ויש לו גם קשר זוגי חדש. הסנגור גם הזכיר שהנאשם היה עצור לראשונה בחייו במשך 4 ימים, ונמצא בתנאים מגבילים בדמות מעצר בית מזה כחודש.

הנאשם עצמו נשא דברים בפני ביהמ"ש, הבהיר את הרקע לאירועים, עמד על כך שמדובר בחריג קיצוני להתנהגותו הרגילה. לדבריו, הוא שולל אלימות מכל וכל, התפלא על התנהגותו באותו ערב. הנאשם הביע חרטה עמוקה, וסיפר שהוא מתבייש בהתנהגותו במועד האמור. לדבריו, הוא נמצא בקשר זוגי חדש ומתעתד לעזוב את אזור הנגב ולעבור להתגורר עם בת זוגו בגליל.

יש חומרה במעשי הנאשם, אשר הטילו פחד בלב המתלוננת במועד האירוע. יש חומרה גם בכך, ששב וביצע את העבירות, והכל תוך הפרת תנאי מפורש שנקבע בהחלטת ביהמ"ש. יש עם זאת, לסייג, כי המדובר למעשה ב-3 אירועים שהתרחשו בסמוך זה לזה, ולמעשה מדובר באירוע מתמשך.

יש לשקול לזכות הנאשם את העובדה שהודה, וחסך את זמן הדיון, את החרטה העמוקה שהביע אשר נשמעה כנה, את העובדה שאין לחובתו הרשעות קודמות כלשהן, כאשר הוא כיום בן 56, וככל הנראה מדובר באירוע חד פעמי.

בנסיבות האמורות, סבורני כי נכון להסתפק בעונש צופה פני עתיד של מאסר על תנאי, אשר יהיה בו בנסיבות הענין כדי להרתיע את הנאשם, לצד חתימת התחייבות כספית.

לפיכך, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.מאסר על תנאי בן 6 חודשים לתקופה של 3 שנים, שלא יעבור איזו מן העבירות בביצוען הורשע.

2.הנאשם יחתום על התחייבות בסך של 5,000 ₪, שלא לבצע במהלך שנתיים איזו מן העבירות בביצוען הורשע. הנאשם יחתום על ההתחייבות תוך 7 ימים, שאם לא כן ייאסר ל-7 ימים.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 ימים.

ניתנה והודעה היום ל' ניסן תש"ע, 14/04/2010 במעמד הנוכחים.

גד גדעון, שופט

הוקלד על ידי: הילה כפיר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: