מדינת ישראל נ' קוואסמה(עציר)

החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של גניבה מרכב, הפרעה לשוטר, הסגת גבול והחזקת נכס חשוד כגנוב.

המשיב עצור עד להחלטה אחרת, ובדיונים קודמים שהתקיימו בעניינו נקבע קיומן של ראיות לכאורה.

המשיב הופנה לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר, לבחינת אפשרות שחרורו לחלופת מעצר.

המשיב מוכר לשירות המבחן, עת הופנה אליו ב-3 הזדמנויות שונות, האחרונה בהן מחודש יוני 2009 במסגרת תיק פלילי (ת"פ 8719 שלום י-ם). שירות המבחן מציין בתסקיר כי לא הצליח לפגוש את המשיב.

המשיב ילד שלישי במשפחה המונה אם ו-6 ילדים. אבי המשיב נפטר בהיותו בן 4 שנים ונוכח קשייה של האם לכלכל את ילדיה נשלחו המשיב ו-2 מאחיו לבית יתומים.

המשיב סיפר לשירות המבחן כי בבית היתומים לא זכה להתחנך בבית ספר ועד היום אין הוא יודע קרוא וכתוב. בגיל 10 שנים חזר המשיב לבית אמו והחל לעבוד בעבודות שונות על מנת לסייע בפרנסת הבית. לדבריו, עם הזמן, החל לשוטט בחברה שולית.

שירות המבחן התרשם כי המשיב סובל מחסכים וקשיים רגשיים עמוקים שפגעו בהתפתחותו התקינה והביאוהו לחפש אחר תחושת שייכות, בטחון ומשמעות על ידי התחברות לחברה שולית.

מגיל צעיר לא הצליחה משפחת המשיב ליתן מענה לקשייו ולצרכיו השונים. המשיב התחבר לקבוצות שוליים ויכולותיו לא אפשרו לו להתמודד עם קשייו.

שירות המבחן התרשם כי כיום המשיב מעוניין לשקם את חייו ורואה בהתמדה בתעסוקה דרך אשר עשויה לסייע לו לממש את שאיפותיו. להתרשמות שירות המבחן, המשיב חווה את מעצרו כיום כאירוע שקטע את התהליך השינוי שבו החל לאחר שחרורו ממאסרו האחרון.

שירות המבחן מעריך כי רמת הסיכון הנשקפת מהמשיב הינה בינונית, זאת בהינתן עברו הפלילי מחד, וגילו הצעיר ונסיבות חיו הקשות, מאידך.

נוכח זאת, ממליץ שירות המבחן על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בבית המשפחה, בפיקוח אמו, שני אחיו (להם עבר פלילי מלפני 10 שנים) ובן דודו.

בנוסף ממליץ שירות המבחן על העמדתו של המשיב בפיקוח למשך 6 חודשים, במהלכם ייבחנו אפשרויות טיפוליות שונות לצורך שיקומו.

עיון בגיליון הרישום הפלילי של המשיב מעלה כי למשיב עבר פלילי קודם, הכולל גם עבירות מהסוג בהן הואשם בתיק שלפני: פריצה לבנין, פריצה לבנין וביצוע גניבה, גניבת רכב (2 עבירות), בריחה ממשמר חוקי, גניבה, התחזות כאדם אחר במטרה להונות, פריצה לרכב בכוונה לגנוב, ניסיון גניבת רכב, הסגת גבול (2 עבירות) וסיכון אדם בנתיב תחבורה (2 עבירות).

במסגרת גזר הדין בת"פ 8719/08 שניתן ביום 18/11/2009 ריצה המשיב תקופת מאסר ארוכה, בין היתר בגין עבירות דומות לאלו שבהן מואשם בתיקים שבפני.

כנגד המשיב תלוי ועומד עונש מאסר מותנה בר הפעלה, בין היתר בשל עבירה של גניבה מרכב.

למשיב הרשעה קודמת גם בעבירה של בריחה ממשמורת חוקית, דבר בעל משקל רב, שעה שאמונו של בית המשפט במשיב עומד על הפרק.

הפסיקה קבעה כי עבירות רכוש המבוצעות באורח שיטתי, או בהיקף ניכר, או תוך התארגנות של עבריינים מספר, או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים עלולות לפי מהותן ונסיבות ביצוען לסכן את ביטחון האדם ואת ביטחון הציבור (בש"פ 5431/98, 5571 פרנקל ואח' נגד מדינת ישראל), ואין חולק כיום כי במקרים כאלו, קמה מסוכנות המחייבת מעצר עד תום ההליכים.

בבש"פ 45/10 פאדי מסארווה נגד מדינת ישראל שניתן לאחרונה, הורחבו גבולות הגדרת המסוכנות בעבירות רכוש ונפסק:

כשלעצמי, אני מתקשה לקבל את הטענה כי בכל מקרה של עבירת רכוש יחידה או עבירת רכוש לא מתוחכמת, לא קמה עילת מעצר. יש בגישה זו כדי לעודד בעקיפין ריבוי עבירות, שהרי כל שרשרת עבירות מתחילה בעבירה הראשונה, שמא יאמר העבריין לעצמו כי אין סיכון שייעצר ב"'מכה" הראשונה. "פתאום קם אדם בבוקר ומוצא..." שמכוניתו חלפה עם הרוח, או במקרה הטוב, נפרצה ותכולתה נשדדה. חוזר אדם לביתו בסוף עמל יומו ומוצא כי מאן דהוא חדר לפרטיותו ונטל את רכושו ואת חפציו שאותם צבר בזיעת אפו ומיטב כספו. מי ימוד את עוגמת הנפש, הרוגז וחסרון הכיס שנגרמו למי שנפגע מאותן עבירות רכוש, שדומה כי ליבנו גס בהן, והסטטיסטיקה של העבירות הלא מפוענחות בתחום זה מדברת בעד עצמה. אין לראות בעבירות רכוש, כמו התפרצות לדירה או גניבת רכב, גזירת גורל שאין לה מענה בחוק ובפסיקה.