מדינת ישראל נ' קדימאת(עציר)

הכרעת דין

מרשיע את הנאשם ליסוד הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ז' אב תש"ע, 18/07/2010 במעמד הנוכחים.

גד גדעון, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בעבירות כניסה לישראל שלא כחוק, התחזות, שימוש במסמך מזויף, הפרעה לשוטר וזיוף.

זאת כאשר נמצא בישראל ביום 8/7/10, כאשר אין בידיו אישור כניסה לישראל כחוק, ובהיותו תושב הרשות הפלסטינית. הנאשם הזדהה בפני שוטרים פעמיים כאשר הוא אוחז בת"ז מזויפת.

ב"כ המאשימה ביקש לגזור על הנאשם מאסר בפועל ארוך ומרתיע, ומאסר מותנה.

ב"כ הנאשם ביקשה להסתפק בתקופת מעצרו.

הנאשם עצמו ביקש להקל בעונשו, לדבריו נכנס לארץ זמן קצר לפני שנתפס וביצע את המיוחס לו על רקע מצבה הכלכלי של משפחתו, ולדבריו "יש לי שני ילדים בבית שצריכים חלב, בגלל זה אני עשיתי את זה".

חומרה רבה במעשי הנאשם, אשר פגע בריבונות המדינה הן בכניסתו לישראל שלא כחוק, הן כאשר זייף מסמך של המדינה והן כאשר התחזה בפני שוטרים על מנת להימלט ממעצר ועונש. יש עזות מצח במעשים, ועצם הכנת ת"ז מזויפת מראה כי הנאשם התכונן לאפשרות שייעצר.

יש לשקול לזכות הנאשם את העובדה שהודה בהזדמנות ראשונה, ושאין לו הרשעות קודמות.

אין מחלוקת גם כי ביצע את העבירות, בשל מצב כלכלי של משפחתו ולא מסיבה אחרת.

ב"כ הנאשם טענה כי הופלה לרעה למעשה ביחס למעסיקו שנעצר עימו, ואשר טרם הוגש נגדו כתב אישום, וביחס לאדם אחר שנעצר עמו אשר גם הוא נכנס לישראל שלא כחוק, ובעברו של אותו אדם כניסה קודמת לישראל. על פני הדברים אין כאן הפליה ממש בשל הייחוד שבמעשי הנאשם. ב"כ הנאשם ביקשה שלא להחמיר עימו רק משום שבגין מעשה אחד בחרה המבקשת לייחס לנאשם מס' עבירות, ומובן שהעונש צריך להינתן בגין המעשה ולא בגין מס' סעיפי העבירה.

לאחר ששקלתי את השיקולים האמורים, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.מאסר לתקופה של חודשיים שימנה מיום מעצרו 8/7/10.

2.מאסר מותנה בן 4 חודשים, לתקופה של 3 שנים מיום שחרור הנאשם מהמאסר.

המוצג- ת"ז מזויפת, יושמד כפוף לחלוף תקופת הערעור, ואם יוגש ערעור- כפוף להחלטה בו.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 ימים.

הדיון הקבוע ליום 27/7/10 בפניי מבוטל.

ניתנה והודעה היום ז' אב תש"ע, 18/07/2010 במעמד הנוכחים.