מדינת ישראל נ' קבסה ואח'

גזר דין

הנאשם 1 (להלן: "הנאשם") הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירה של גניבה בידי עובד.

מעובדות כתב האישום עולה כי שני הנאשמים עבדו במפעל דג העמק בקיבוץ ניר דוד, כשהנאשם משמש כמוביל סחורה. הנאשם 2 שימש כמנהל עבודה, ובין היתר, הכין את הזמנות הדגים בכך שמיין את הדגים, שקל אותם והכין את הארגזים על גבי משטחי ההזמנות.

עובר ליום 1.1.07 קשרו הנאשמים קשר לבצע פשע, כך שהנאשם 2 יטול ארגזי דגים מסוג אמנון, יניחם בראש משטח ההזמנה (להלן: "הארגזים הגנובים"), ויעדכן את הנאשם. בהמשך, סוכם כי הנאשם יטול את ארגזי ההזמנה ואת הארגזים הגנובים, ימכור את הארגזים הגנובים ולאחר מכן יחלקו הנאשמים את סכום המכירה.

במסגרת הקשר ולצורך קידומו, בין התאריכים 1.1.07 - 7.5.07, במספר הזדמנויות, גנבו הנאשמים כשלושים ארגזים שהכילו דגי אמנון במשקל כולל של כ-450 ק"ג ובעלות כוללת של כ-8,500 ₪ ומכרו אותם תמורת 6,000 ₪.

לבקשת הצדדים, הופרד הדיון בין שני הנאשמים, לאחר שהנאשם 2 כפר בעובדות כתב האישום, וביקש לנהל הוכחות בעניינו.

הנאשם כבן 52 ולחובתו עבר פלילי הכולל שתי הרשעות, האחת בעבירת גניבה בידי עובד משנת 1987, והשנייה בעבירת גניבה משנת 1994.

בהתאם להסדר הטיעון הוגש בעניינו של הנאשם תסקיר קצין מבחן ממנו עולה כי הנאשם נשוי, אב לשני ילדים בוגרים ואף סב לנכד כבן שמונה.

הנאשם סיים שמונה שנות לימוד ולאחריהן יצא לעבוד על מנת לסייע לאמו בפרנסת המשפחה. לאחר סיום שירותו הצבאי, עבד בעבודות מזדמנות, עד שהחל לעבוד במפעל לטכסטיל, שם עבד במשך שלוש שנים עד שהיה מעורב בגניבה מהמפעל ופוטר.

מאז שנת 1996 עובד הנאשם כנהג משאית בחברות שונות.

אשר לעבירה, נוטל הנאשם אחריות לביצועה, ואף הביע צער וחרטה כנים בפני קצינת המבחן. לדבריו, באותה תקופה כעס על המפעל לאור הפגיעה בשכרו, ויתכן שמסיבה זו התפתה להשתתף בגניבה.

קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם מתקשה להביט פנימה ולבוא במגע עם רגשותיו ולהתמודד עימם. כאשר חווה הוא חוויה שקשה לו לשאתה, משתמש הוא במנגנוני הגנה של הדחקה והימנעות. ממקום זה חווה הנאשם את המפעל כמי שפוגע בו, ולכן פעל בהחצנה במקום להתמודד עם רגשותיו.

קצינת המבחן שקלה המלצה לתהליך טיפולי אך בשל מבנה אישיותו, העריכה קצינת המבחן כי הנאשם אינו מתאים לתהליך טיפולי כלשהו, ועל כן המליצה על ענישה מציבת גבולות בדמות של"צ בהיקף של 220 שעות, על החזר כספי בגובה שווי הדגים שנגנבו, ועל מאסר על תנאי משמעותי אשר יסייעו לנאשם לחבר בין חומרת מעשיו לבין תוצאותיהם.

התובע מבקש להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל של ממש, מאסר על תנאי ממושך ומרתיע, קנס ופיצוי למעביד.

התובע מדגיש את חומרת העבירה, וטוען כי לאור העובדה כי היא קלה לביצוע, והפיתוי לה גדול, יש להשית בגינה עונש כבד ומרתיע, כפי שמורה גם החוק.

עוד זוקף התובע לחומרא את עברו הפלילי של הנאשם, והעובדה כי הורשע בעבר בגניבה מידי מעבידו, אך לא השכיל לנצל את ההזמנות שניתנה לו ושב לסורו. כן מציין הוא את השיטתיות וכמות הדגים שנגנבה, המצדיקות לטענתו החמרה בעונש.

הסנגורית מבקשת לאמץ את המלצת שירות המבחן, ולהימנע מהטלת עונש מאסר בפועל, אף לא בעבודות שירות. היא מבקשת לזקוף לזכות הנאשם את הודאתו המיידית שחסכה זמן שיפוטי, ואת הצער והחרטה שהביע על מעשיו.

לטענת הסנגורית, הנאשם 2 הינו הדמות הדומיננטית בפרשה והגבוהה בהיררכיה בין השניים, מאחר והוא מנהל העבודה, בעוד הנאשם הינו אך מוביל הסחורה. לדבריה, לא יכול היה הנאשם לעצור או לעכב את מעשיו של הנאשם 2, במיוחד שלאור מעמדו, התקשה שלא לשתף פעולה עם הנאשם 2.

מאחר ומדובר במפעל ולא באדם פרטי, מבקשת הסנגורית להימנע מהטלת פיצוי למעביד, וגם אם אכן יוטל כזה הרי שעליו להיות פרופורציונאלי לשני הנאשמים. עוד טוענת היא בעניין זה, כי ערך הדגים העומד על 8,500 ₪ מחושב לפי המחיר לצרכן, ולא לפי עלות לעסק, ועל כן, יש להשאיר את כל נושא הפיצוי לתביעה האזרחית שיגיש המפעל כנגד הנאשם.