מדינת ישראל נ' קאסי

גזר דין

הנאשם הודה והורשע בנהיגה מבלי שהיה מורשה לנהוג כלל.

לנאשם רישיון נהיגה מאתיופיה ונמצא בהליכים מתקדמים להוצאת רישיון נהיגה בישראל. שליטתו בשפה העברית דלה ובדיון האחרון הוזמן מתורגמן לשפה האמהרית.

מדובר בעבירה ראשונה למי שנעדר כל עבר פלילי או תעבורתי ואף על פי כן דרשה המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל. דרישה עונשית זו מסמלת את עמדתה העונשית העקבית של המאשימה (ובאומרי עקבית לא התכוונתי להחמיא), בלא כל קשר לנסיבות העבירה ונסיבות מבצעה ובמנותק ממתחם הענישה המקובל, מבלי להבחין בין נאשמים בעלי עבר פלילי או תעבורתי מכביד או כאלו שזו להם עבירה חוזרת ונשנית מסוג זה. גם אם זה תפקידה של המאשימה, הרי שתפקידו של בית המשפט אחר, מחובתו למצוא העונש ההולם לעבירה מבלי לשכוח את מבצעה.

אין חוק או הלכה פסוקה המורה לאסור כל נאשם שנהג ללא רישיון נהיגה, יש להביא בחשבון את נסיבותיו של הנאשם ונסיבות ביצוע העבירה, ראה רע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו לבן וכן עפ"ת (ים) 4420-09-12 מ"י נ' פכורי מיום 29/1/13. בענין פכורי, העיר כב' השופט אמנון כהן כי "במקרים המתאימים בעבירות מסוג זה ניתן יהיה להטיל גם מאסר בפועל" (הדגשה שלי-מ.ק), "ניתן" משמע לא בכל מקרה! ואכן ערעורה של המאשימה באותו ענין נדחה (למעט הגדלת סכום הקנס), וזאת בשל נסיבותיו האישיות של הנאשם ועל אף שדובר בנאשם שנהג פעם שניה ללא רישיון נהיגה בתוקף (רישיונו פקע לפני עשר שנים בשל קנסות).

הסנגור הציג אסופת גזרי דין בהם נמנעו בתי משפט בהרשעה ראשונה מסוג זה להשית עונש של מאסר בפועל, ביניהם תת"ע (ים) 18780/08 מדינת ישראל נ' ברטלט מיום 1/7/10) ופ"ל 8371-09-12 מדינת ישראל נ' בן שטרית, בנוסף ניתן להפנות לגזרי דין נוספים בהם בתי המשפט נמנעו מלהשית מאסר בפועל, כי אם מאסר על תנאי מרתיע, ראה למשל תת"ע(נת') 735-06-09 מדינת ישראל נ' פורת (מיום 31/12/09), שם סירבה כב' השופטת רות רז להיענות לדרישת המאשימה ולהשית מאסר בפועל על מי שעבר עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה ולא בפעם הראשונה לאור העובדה שלא הושת עליו מאסר על תנאי בגין העבירה הקודמת שביצע, או תת"ע(ים) 7954-03-11 מדינת ישראל נ' נאבלסי מיום 17/5/12 , תת"ע (ים) 505-03-11 מדינת ישראל נ' אבו נאב (מיום 23/4/12) ועפ"ת (ים) 22853-06-12 מדינת ישראל נ' בנימיני (מיום 4/9/12), כולם מלמדים על מתחם ענישה הכולל מאסר על תנאי, פסילה, פסילה על תנאי וקנס.

לסיכום, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

מאסר הנאשם למשך 4 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, אם יעבור על הוראות סעיף 10 א' ו/או סעיף 67 לפקודת התעבורה תשכ"א–1961, שעניינם נהיגה בפסילת רישיון או נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף מעל ששה חודשים.

פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים, בניכוי התקופה בה היה פסול עד תום ההליכים (החל מיום 5/6/12) – לפיכך אין להשית עליו פסילה נוספת.

פסילת רישיון נהיגה למשך 5 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

קנס בסך 1,200 ₪, או 6 ימי מאסר תמורתם, הקנס ישולם ב-4 תשלומים חודשיים שווים החל מיום 10/4/13 .

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.

ניתן היום, ז' אדר תשע"ג, 17 פברואר 2013, בנוכחות הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: