מדינת ישראל נ' צרצור ואח'

גזר דין

כל אחד מן הנאשמים הורשע על פי הודאתו בעבירה של התנגדות למעצר. נאשם 1 הורשע בנוסף בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ונאשם 2 הורשע בנוסף בעבירה של תקיפת שוטר.

מדובר באירוע שהתרחש ביום 28/8/08 עת בחדר הכושר פרץ ויכוח אלים בין המתלונן יהודה גולנד, אשר שימש אותה עת כמפקד צוות חקירות ביאחב"ל לבין שני תושבי כפר קאסם. במהלך ויכוח זה, אשר עסק בשימוש במכשירים בחדר הכושר התקשר אחד מתושבי כפר קאסם לאחיו, הנאשם 1 וביקש כי יגיע למקום על מנת לסייע לו.

משיצאו שני התושבים מחדר הכושר, הודיע להם המתלונן על מעצרם והורה להם לשכב על הרצפה, כאשר במקביל הזעיק עזרה משטרתית. למקום הגיעו שני שוטרים נוספים אשר הודיעו לשניים על מעצרם והחלו לכבול אותם באזיקים.

תוך כדי כך הגיעו למקום שני הנאשמים ונאשם נוסף שעניינו הופרד. הנאשם 1 תקף את המתלונן בכך שהיכה בפניו במכת אגרוף ואזי התמוטט המתלונן נפל ארצה והחל מדמם מאפו.

משהודע לנאשם 1 על ידי השוטרים כי הוא עצור, הוא החל להשתולל ולהתנגד למעצרו החוקי. הנאשם 2 והנאשם הנוסף ניגשו אל השוטר והחלו לדחוף אותו על מנת לשחרר את הנאשם 1 מאחיזתו.

כאשר השוטר עשה שימוש בגז הפלפל נסוגו השניים לאחור, אך כעבור מספר שניות קרבו שוב והנאשם 2 היכה בשוטר שתי מכות אגרוף, האחת בפניו והשניה בכתפו.

כתוצאה ממעשיו של הנאשם 1 נגרמו למתלונן נפיחות ושברים מרובים באף ובמחיצת האף והוא נזקק לטיפול רפואי.

מתסקירי שירות המבחן בעניינם של הנאשמים עולה כי הנאשם 1 הוא ן ארבעים ונעדר הרשעות קודמות, נשוי ואב לשלושה ילדים.

נאשם 1 נטל אחריות על מעשיו ולדבריו פעל מתוך מצוקה רגשית ותחושת חרדה נוכח אחיו שהיה מוטל פצוע על הקרקע. הוא הדגיש את חריגות המקרה לאופן התנהגותו דרך כלל.

שירות המבחן התרשם כי אכן אין מדובר בדפוסי התנהגות אלימים וכי מדובר בהתנהגות חריגה ועל כן ולאור נטילת האחריות המליץ להטיל על נאשם 1 צו של"צ.

נאשם 2 הינו בן 30, נשוי ואב לשני פעוטות, נעדר עבר פלילי כלשהו וזוהי הסתבכותו הראשונה והיחידה עם החוק.

הנאשם נטל אחריות על המעשים וציין כי פעל מתוך תחושת בהלה וחרדה ודאגה לשלום אחיו. הנאשם 2 הביע חשש כי הרשעתו בדין תפגע בעיסוקו כשחקן כדורגל, אשר בעתיד מתכנן לאמן קבוצות כדורגל.

שירות המבחן התרשם כי דרך כלל מתפקד הנאשם באורח נורמטיבי ואינו בעל דפוסי התנהגות אלימים ועל כן ולאור נטילת האחריות והחשש של פגיעה בעתידו המליץ שלא להרשיעו ולהטיל עליו צו של"צ.

התביעה עתרה כי הרשעתם של שני הנאשמים תיוותר על כנה ועתרה כי על הנאשם 1 יוטל עונש של מאסר בפועל שירוצה בדרך של עבודות שירות וכי יהיה זה לתקופה המירבית ואילו לגבי הנאשם 2 עתרה כי יוטל עליו מאסר מותנה לצד צו של"צ.

התביעה הציגה את התעודות הרפואיות באשר לנזק שנגרם למתלונן והדגישה את האלימות הבוטה שננקטה במקרה זה. לטעמה אין ליתן משקל מופרז לקולא בכך שהנאשמים נעדרי הרשעות קודמות משמדובר באלימות מסוג זה.

בהתייחס לחלקם השונה של השניים בכתב האישום עתרה כאמור לעיל.

ב"כ הנאשמים הדגיש כי מדובר באירוע שהתרחש בשנת 2008 ואשר כתב האישום בגינו הוגש רק בשנת 2011 . עוד ציין כי היתה מגמה להגיש כתב אישם גם נגד המתלונן בשל חלקו באירוע אלא שהלה שוהה בחו"ל וכי יש ליתן משקל נכבד גם לכך. הנאשמים הגיעו למקום רק לאחר מכן.

ב"כ הנאשמים ביקש לאמץ את המלצות תסקיר שירות המבחן.

בעיקר הדגיש את עניינו של נאשם 2 אשר שיחק כדורגל אף בנבחרת ישראל ומחנך ילדים למשחקי כדורגל.