מדינת ישראל נ' צרפתי אוהד

גזר דין

הנאשם בפני הורשע על סמך הודאתו בעבירה של נהיגה בשכרות, עבירה על סעיפים 62(3), 64ב(א) ו-39א לפקודת התעבורה, התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה") ותקנה 169א לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 (להלן: "התקנות").

תמצית הטענה העובדתית היא כי בתאריך 1.5.2010 בשעה 3:17 או בסמוך לה, נהג הנאשם בצומת הרחובות ניסים – בכר – אגריפס, בירושלים. בבדיקה שנערכה לו באמצעות מכשיר הינשוף, נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אוויר נשוף שלו הוא 425 מיקרוגרם.

סעיף 39א לפקודה קובע לעבירת הנהיגה בשכרות עונש של פסילת מינימום לתקופה של שנתיים ימים. עם זאת קובע הסעיף כי בית המשפט רשאי להורות על תקופת פסילה קצרה יותר בנסיבות מיוחדות. לטעמנו, רשאי בית המשפט לקבוע כי פסילת המינימום כולה או חלקה תהיה פסילה על תנאי (ת"ת 10214/09 מדינת ישראל נגד כהן, (לא פורסם, 17.11.2009)).

בית משפט זה נתקל בנהגים רבים שהואשמו בעבירת הנהיגה בשכרות. מרביתם שונים מדמות ה'שיכור' במובנה המקובל. המדובר על פי רוב באנשים חיוביים ונורמטיביים, שסברו בכנות כי השתייה לא השפיעה עליהם והם יכולים לנהוג. נהגים אלה לא ידעו כי הם נוהגים ברמת השכרות האסורה בחוק. המקרה שלפנינו הוא דוגמא לכך. בדיקת המאפיינים של הנאשם הייתה תקינה ולמעשה לא היה מודע לכך כי נהג תחת השפעת אלכוהול. לכל הפחות, לא ניתן לראות סימן שכזה.

במקרה שלפנינו מדובר בנאשם בן 25, רווק, העובד כמנהל חברת הגברה שבבעלותו. במסגרת זו נוסע הנאשם בכל רחבי הארץ וזקוק לרישיון נהיגה. הנאשם טען כי שתה אלכוהול מספר שעות לפני שנעצר לבדיקה. הנאשם הודה בעבירה המיוחסת לו ובכך חסך מזמנו של בית המשפט.

ב"כ המאשימה ביקש כי יושת על הנאשם עונש של שנתיים פסילה, פסילה על תנאי וקנס.

מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם בעל ערכים חיוביים, מנהל אורח חיים נורמטיבי בתחומי הלימודים והעבודה. שירות המבחן בנה לנאשם תוכנית בהיקף של 250 שעות לתועלת הציבור במסגרת מתנ"ס פת, בעבודות שונות.

לאור האמור, הגעתי למסקנה כי מן הראוי להטיל על הנאשם את עונש המינימום, אך תוך כדי הטלת חלקו על תנאי, בהתאם לסמכותו של בית המשפט. זאת, לאחר ששמעתי את הצדדים וטיעוניהם, ולאחר ששקלתי את האינטרס הציבורי במניעת נהיגתם של נהגים שיכורים, נסיבותיו של הנאשם, כמות האלכוהול, עברו התעבורתי והודאתו באשמה.

לסיכומו של דבר, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

פסילה של שנתיים ימים, מתוכם ירוצו בפועל תשעה חודשים (בניכוי חודש מינהלי שכבר ריצה). הפסילה תחושב החל מיום 1.9.2010 (בו הפקיד הנאשם את רישיונו), וחמישה עשר חודשי פסילה על תנאי לשנה, אם ינהג בזמן שכרות.

250 שעות לתועלת הציבור, אותם יבצע הנאשם במסגרת מתנ"ס פת בירושלים, בעבודות שונות. השירות יבוצע בתוך שנה מהיום, והפקוח ייעשה על ידי שירות המבחן. במידה ויהיה צורך בשינוי מקום ההשמה, שירות המבחן יבצע את השינוי וידווח על כך בכתב לבית המשפט. הנאשם מוזהר כי אם לא יעמוד בתנאי השירות, ייאלץ בית המשפט להפקיע את השל"ץ ולגזור את דינו מחדש.

למרות שלא הוטל עליו עונש של מאסר על תנאי, הנאשם מוזהר כי העונש על נהיגה תחת השפעת אלכוהול בפעם שנייה, הוא מאסר בפועל.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לצדדים ולשירות המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"ד שבט תשע"א, 19 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: