מדינת ישראל נ' ציקילבסקי(עציר) ואח'

החלטה בעניין משיב 2

1.בפניי בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים כנגדם.

2. כנגד המשיבים הוגש כתב אישום מתוקן המייחס להם עבירות של פציעה כשהעבריין מזוין, עבירה על סעיף 334+ 335(1) בחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"); פציעה ע"י שניים או יותר, עבירה על סעיף 334+ 335(2) בחוק; היזק לרכוש במזיד, עבירה על סעיף 452 בחוק; החזקת סכין למטרה לא כשרה, עבירה על סעיף 186 בחוק. עוד מיוחסות למשיב 1 עבירות של גניבה, עבירה על סעיף 384 בחוק ואיומים, עבירה על סעיף 192 בחוק.

3. ע"פ עובדות כתב האישום בתאריך 09.08.10, בשעה 02:30 או בסמוך לכך, ברח' שדרות העצמאות בבת ים, תקף, לכאורה, המשיב 1 את סרגיי יאסייב (להלן: "המתלונן"), בכך שבעט עם רגלו באזור הבטן והחזה של המתלונן. באותן נסיבות הבחין במתרחש מיכאל ניצייב (להלן: "מיכאל"), בעל קיוסק אשר גר מעל הקיוסק ברח' שדרות העצמאות ומכיר את המתלונן והמשיב 1 כלקוחות, וראה מחלון דירתו את המתרחש. מיכאל יצא מביתו והרחיק בין המתלונן והמשיב 1 והלך עם המתלונן עד רח' שדרות העצמאות פינת רח' עוזיאל בבת ים. באותן נסיבות התנפלו על המתלונן בצוותא, המשיב 2 שהינו אביו של משיב 1 ביחד עם המשיב 1 ופצעו אותו בנסיבות מחמירות בכך שבעודם אוחזים בברזלים דמויי אגרופן על הידיים, הכו את המתלונן בראשו, הפילו אותו ארצה, ודם ניגר מפניו בעודו שכוב על הרצפה, המשיכו ובעטו בו. כתוצאה מהתקיפה איבד המתלונן את הכרתו, נשברו שני שיניו- שיניים מס' 11, 12 ונגרמו לו חתך מעל גבה ימין, המטומה סביב עין ימין, נפיחות בפנים ובצוואר. כאשר מיכאל פנה אל המשיבים בבקשה כי יחדלו, פצעו אותו, לכאורה, המשיבים בצוותא בנסיבות מחמירות, בכך שהכו עם ידיהם בפניו ומשכו בחולצתו. כתוצאה מהתקיפה נגרמו למיכאל שבר ברצפת ארובת העין, שבר קווי ודם בסינוס מקסילארי משמאל, חתך של כ- 3 ס"מ בעפעף התחתון ושל כ- 1 ס"מ בגבה ימין, והוא נזקק לטיפול רפואי בבית חולים שכלל הדבקת הפצע ונקרעה חולצתו. באותן נסיבות גנב משיב 1 לכאורה מכשיר טלפון סלולארי ו- 20 ₪ ששייכים למתלונן. באותן נסיבות כאשר מיכאל אמר כי הוא יתלונן, איים עליו משיב 1 בכך שאמר לו: אתה תתלונן אתה תצטער יש לך עוד בן".

4.ב"כ משיב 1 הסכים בדבר קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. עוד הסכים למעצרו של משיב 1 עד תום ההליכים, בהיעדר חלופה.

5.ב"כ משיב 2 טען כי יש ראיות לעניין התגרה וכי, לטעמו, העובדות המתוארות בכתב האישום מתארות את התנהגותו של משיב 1. לדבריו, בעוד אחד מהעדים טען כי הוא היה שיכור ואינו זוכר שום דבר, העד השני מסר שתי גרסאות סותרות. עוד הוסיף כי אין חולקין כי היה מגע פיזי בין שני המשיבים לבין שני המתלוננים, וכי נגרמו למתלוננים חבלות בגינן נזקקו לקבלת טיפול רפואי. אולם, יש מחלוקת כי משיב 2 הוא זה שגרם לאותן חבלות כשלמעשה, הסכסוך היה בין המתלונן לבין משיב 1, וזה האחרון רץ לביתו וביקש את עזרתו של משיב 2. עוד הוסיף כי בעימות שנערך בין סרגיי לבין משיב 1, טען סרגיי כי משיב 1 הכה אותו והוסיף כי הוא היה שתוי ואינו זוכר אם הגיע למקום אדם נוסף והתערב. בנוסף, מיכאל תאר בעדותו מיום 09.08.10 כי מי שתקף אותו יותר זהו משיב 1, בעוד משיב 2 אמר לו שיחדל. בעימות בין מיכאל לבין משיב 1, מסר מיכאל כי הוא לא הספיק לראות את המכה ולאחר מכן תאר את התנהגותו האלימה של משיב 1. עוד הוסיף כי משיב 2 ניסה להפסיק את האלימות ובלית ברירה התערב. לדברי ב"כ, משיב 2 נעדר עבר פלילי ותואר ע"י מעסיקו כאדם רגוע ומנומס. עוד הוסיף כי מיוחסות למשיבים עבירות של היזק לרכוש במזיד והחזקת סכין אולם, לא נתפסו כלים או חפצים לא בזירת האירוע ולא בביתם של המשיבים בעת החיפוש. לפיכך, מבקש לשחרר את משיב 2 בתנאי איסור יצירת קשר עם המתלוננים.

6.ב"כ המבקשת הפנה תחילה לעדותו של מיכאל אשר תאר כיצד המשיבים תקפו בצוותא חדא את סרגיי ואת התנהגותם האלימה כלפיו. עוד הוסיף כי מיכאל ציין כי המשיבים אחזו בחפצים מברזלים ובאמצעותם הכו את שניהם. לדברי ב"כ המבקשת, ניתן לראות את יושרו של סרגיי עת העיד כי הוא אינו זוכר מה שארע והוסיף כי שמע על מעורבותו של משיב 2 מפיו של מיכאל. עוד הוסיף כי עולות לא מעט סתירות בין עדות האב לבין עדות הבן, היינו: בעוד האב העיד כי שמע את בנו קורא לעזרתו, העיד הבן כי אביו הבחין במתרחש וירד למטה. לדבריו, אף אם עולות סתירות מסוימות בין עדות המתלוננים לבין דבריהם בעימותים, יש לראות בהן כסתירות מזעריות ואין בהן בשלב הזה כדי לפגוע בדבר קיומן של ראיות לכאורה. עוד הוסיף כי אמנם משיב 2 נעדר עבר פלילי, ברם, חומרת העבירות, האמצעים לביצוען ותוצאותיהן, יש בהם כדי להעיד על מסוכנותו, אותה יש לבחון, בשלב זה, באמצעות תסקיר.

7.בדקתי את הראיות שאספה המשטרה ואני קובעת כי די בראיות שנאספו כדי להוות תשתית ראייתית לכאורית להוכחת האישומים המיוחסים למשיב 2, ואפרט:

המתלונן תאר בהודעתו מיום 09.08.10, שעה 16:15, כיצד תקף אותו משיב 1 והוסיף כי מיכאל הגיע למקום על מנת להפריד ביניהם. עוד הוסיף כי הוא אינו זוכר את האירועים שהתרחשו לאחר מכן, אך בהיותו בביה"ח סיפר לו מיכאל כי משיב 2 הגיע למקום וביחד עם משיב 1 הכו את שניהם. בנוסף, בדו"ח העימות מיום 12.08.10, שעה 11:15, שב המתלונן על דבריו והוסיף כי מיכאל אשר נחלץ לעזרתו אמר לו: "סרגיי מרביצים לך, תלך, תלך". עוד הוסיף כי הוא אינו זוכר אם משיב 2 תקף אותו גם כן. מיכאל מסר בעדותו מיום 09.08.10, שעה 14:04, כי הבחין במשיב 1 מכה את המתלונן, ניגש למקום על מנת להפריד ביניהם ולקח את המתלונן מהמקום. בהמשך דבריו הוסיף כי המשיבים הגיעו בעקבותיו והכו את שניהם. מיכאל שב על דבריו אלה בדו"ח העימות מיום 12.08.10, שעה 13:19. חיזוק לעדותם של המתלוננים ניתן למצוא בתעודות הרפואיות שהוגשו לעיוני, אשר מצביעות על החבלות הרבות שנגרמו להם.

יתרה מזו, בעדותם של המשיבים עולות לא מעט סתירות, דהיינו: בעוד משיב 2 מסר בהודעתו מיום 10.08.10, שעה 20:42, כי משיב 1 קרא לו מהרחוב: "אבא, תצא מהר לרחוב החוצה", מסר משיב 1 בהודעתו מיום 10.08.10, שעה 19:57, כי משיב 2 ראה מחלון דירתם כי שני אנשים תוקפים אותו וירד למטה כדי לסייע לו. בנוסף, בעוד משיב 2 מסר כי הוא הלך מכות עם מיכאל ולא עם המתלונן, העיד משיב 1 כי לאחר שמשיב 2 בא לסייע לו, אז המתלונן קיבל פיצוצים. כמו כן בעוד משיב 2 העיד כי משיב 1 לא היה שיכור, העיד משיב 1 כי הוא היה שיכור והוסיף כי הוא גם נרקומן. בנוסף, בעוד המשיבים טענו כי לא היו ברזלים, מסר מיכאל כי למשיבים היו ברזלים בידיים והוסיף כי למשיב 2 היה ברזל בידיים והכה את המתלונן ביחד עם משיב 1.

8.העולה מן המקובץ מניח תשתית לכאורית כנגד המשיב 2, כאמור לעיל. כידוע, ביהמ"ש אינו נדרש, בשלב זה, לבחון את אמינות הראיות שהובאו בפניו, שכן, בחינה זו מקומה בהליך העיקרי (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פד"י נ(2), 133).

9.העבירות המיוחסות למשיב 2 מקימות עילת מעצר סטטוטורית בהתאם לסעיף 21(א)(1)(ג)(4) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו- 1996 (להלן: חוק המעצרים").

10.אכן, החובה לבדוק את האפשרות לחלופת מעצר לעולם מוטלת על ביהמ"ש, מכוח האמור בסעיף 21(ב) בחוק המעצרים. רק אם סבור ביהמ"ש כי על פני הדברים ניתן להשיג את מטרת המעצר "בדרך שפגיעתה בחרותו של הנאשם פחותה", יזקק לפן האופרטיבי ויבחן האם קיימת חלופה והאם החלופה המוצעת יכולה לענות על הצרכים. (בש"פ 5859/04 מדינת ישראל נ' נאיף אבו סבייח, תק-על 2004(2), 2776).

11.בנסיבות אלה, אני מורה על קבלת תסקיר שרות מבחן אשר יבחן את מסוכנותו של משיב 2 ואת הדרכים לאיונה.

12.נדחה לקבלת תסקיר והמשך דיון ליום 21.9.10 שעה 08:30 בפני שופט תורן.

המשיב יובא על ידי שב"ס.

המזכירות תעביר עותק כתב האישום וההחלטה לשירות המבחן בפקסימיליה.

תשומת לב שרות המבחן כי המשיב דובר השפה הרוסית וכי החלופה המוצעת היא אשתו, גב' ציקילבסקי מרינה, טלפון נייד 0546888929.

ניתנה והודעה היום י"ט אלול תש"ע, 29/08/2010 במעמד הנוכחים.

איטה נחמן, שופטת