מדינת ישראל נ' ציורני

החלטה

1.לפני בקשה ראשונה להארכת מעצרו של החשוד עפ"י הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו – 1996 [להלן: "החוק"].

2.החשוד נעצר לראשונה ביום 04.12.2010 בשעה 03:20.

3.בדיון שהתקיים במעמד נציג המבקשת, החשוד ובא-כוחו, חזר נציג המבקשת על האמור בבקשה וביקש את הארכת מעצרו של החשוד למשך 3 ימים.

4.על פי הנטען בבקשה, מיוחס לחשוד חשד בדבר ביצוע עבירה של מעשה מגונה באדם על פי סעיף 348 (ג), בכך שעובר למעצרו בשעה 02:30 ליד בית הספר "גולדווטר" באילת, ביצע החשוד מעשה מגונה, בכך שהוציא את איבר מינו החשוף וניסה לתפוס את המתלוננת בידו וזו הצליחה לברוח מהמקום. החשוד זוהה על ידי המתלוננת במסדר זיהוי תמונות.

כן נטען בבקשה לעילת מעצר של מסוכנות ושיבוש הליכי חקירה.

5.טרם הדיון הוצג לפני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, ובו תימוכין נטען לחשד המועלה כלפי החשוד.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה, מצאתי קיומו של חשד סביר לפיו החשוד עבר את העבירות המיוחסות לו בבקשה.

טענת הסניגור באשר לסעיף הנכון, תתברר כאשר החקירה תסתיים, שכן בשלב זה לפחות כמתואר בבקשה ובהודעת המתלוננת, אין מדובר אך ורק בעבירה לפי סעיף 349.

נסיבות האירוע כפי שהן מופיעות בבקשה ומתוארות על ידי המתלוננת הינן חמורות וקשות. יש בהם להדיר שינה מעיני כל אדם שומר חוק. הנה בחורה צעירה כבת 18 הולכת ברחובות העיר ועיניה חוזות במראה מזוויע, מבחיל. אין להקל ראש בתופעה חמורה ובזויה אשר יש בה גם מסוכנות מובהקת כלפי כלל הציבור.

המראה הקשה שנושאת איתה אותה מתלוננת יכול שילווה אותה שנים רבות וארוכות ואין להקל ראש כלל בעבירה המיוחסת לחשוד.

7.כמו כן, התרשמתי כי מתקיימת כנגד החשוד עילת מעצר בדמות יסוד סביר לחשש כי שחרורו יכול ויביא לשיבוש הליכי חקירה, וכן נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש כי שחרורו יכול ויביא לסיכון בטחונו של הציבור.

8.נוכח המסוכנות הנחזית, אינני מעדיף בשלב זה שחרור בערובה על פני מעצר.

9.באשר להיקף החקירה המתבקש אל מול ימי המעצר המתבקשים, אני סבור כי הדברים מצויים ביחס מידתי לשלילת חירותו של החשוד, כך שאני מקבל את הבקשה במלואה.

10.אי לכך, אני מורה על המשך מעצרו של החשוד עד ליום 06.12.2010 עד השעה 12:00.

11.תיק החקירה מושב לחוקר.

12.צו מעצר נחתם בד בבד.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום כ"ז כסלו תשע"א, 04/12/2010 במעמד הנוכחים.

אלון רום, שופט