מדינת ישראל נ' ציון בילגי

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

כנגד הנאשם נרשמה ביום 29.6.10,הודעת תשלום קנס בגין אי ציות לתמרור ב- 37 המוצב בצומת(להלן – הדו"ח), עבירה על תקנות 22(א) ו- 64(ד) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו, וביום 17.2.11, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העידה עורכת הדו"ח, רס"ר טל קרן והוגשו הדו"ח וסקיצה של הצומת שערכה באולם בית המשפט.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 29.6.10, בסמוך לשעה 08:05, נהג הנאשם ברכב בתל אביב, ברחוב התחיה, מכיוון מזרח לכיוון מערב, ובהגיעו לצומת עם רחוב התקומה, נצפה על ידי העדה כאשר אינו מציית לתמרור ב- 37, המוצב מימין לדרך, לא עוצר בקו העצירה המסומן בכיוון נסיעתו ופונה ימינה בנסיעה רצופה.

מפי הנאשם נרשם :” אני עצרתי במדינה הזאת צריך להיות גנב, להיות רוצח הכי טוב במדינה הזאת שיהיה לך רע והכי רע בעולם". “

על פי גרסת הנאשם, הוא נהג ברכב במקום האמור, אך בהגיעו לצומת עצר עצירה מלאה בקו העצירה ורק אז פנה ימינה. אחרי נסיעה של כ- 20 מטרים, יצאה העדה מבין כל רכב חונים מעבר לכביש ועצרה אותו, בטענה כי לא עצר בתמרור.

לשיטתו, העדה רשמה לו את הדו"ח, רק כיוון שבדקה במסוף המשטרתי ומצאה כי עבר עבירת תעבורה בשנה האחרונה.

הנאשם העיד כי אכן אמר את הדברים שנרשמו מפיו, אך רק בנוגע לחלק הראשון של הדברים, והכחיש כי איחל רע לעדה.

מטעם הנאשם העיד נוסע שהיה עמו ברכב, מר יעקב שמלי, חברו של הנאשם משנים רבות.

לגרסתו, ברחוב התחיה היה טור של כלי רכב לפני התמרור, הם נסעו באיטיות אחרי הטור, ובהגיעם לצומת, עצר הנאשם את רכבו לפני הפניה. אחרי נסיעה של כ- 30 מטרים, יצאה העדה מבין כלי רכב חונים מימין לדרך והורתה לנאשם לעצור רכבו.

העד הכחיש את כל מה שנרשם בדו"ח מפי הנאשם, גם את החלק לגביו הודה הנאשם כי משקף נאמנה את דבריו.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום

וזאת מהנימוקים הבאים:

עדת התביעה תיעדה באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיביה ולעובדות הרלוונטיות לאישום. העדה ציינה מקום הצבת התמרור, קיומו של קו עצירה, מקום עמידתה ביחס לצומת ושמירה על קשר עין רצוף עם רכב הנאשם עד לעצירתו.

עדותה של עדת התביעה הייתה עניינית, בהירה, עקבית ולא נסתרת בחקירה נגדית. הנאשם אישר את הדברים שנרשמו מפיו על ידי העדה, ולו באופן חלקי.

בגרסת הנאשם ועד ההגנה נתגלעו סתירות, בכל הנוגע למצב התנועה בכיוון נסיעתם, טרם הגיעם לתמרור, מרחק ומקום עמידתה של העדה מהצומת, דברי הנאשם לעדה.

בין הנאשם לעד היכרות רבת שנים, שיש לשער כי הנה גורם משפיע בעדות לטובת הנאשם.