מדינת ישראל נ' צורדקר(עציר)

החלטה

לפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב ב- 3 ימים, לצורך הגשת כתב אישום, כאשר במקביל הוגשה הצהרת תובע לפי סעיף 17 (ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996, ולפיה בכוונת המבקשת להעמיד את המשיב לדין בעבירות של פריצה וקשירת קשר לביצוע פשע.

מעיון בחומר החקירה עולה כי יש עילה לכאורה לבקש את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, שכן מעדותו של הקטין בתיק עולה כי הוא קושר את המשיב למעשה קשירת הקשר ולכך שהמשיב הגיע עמו לבית הוריו מספר ימים טרם הפריצה, כאשר הפריצה התבצעה בפועל יומיים לאחר מכן. בנוסף, קיימים עימותים בתיק בהם מטיח הקטין את נושא קשירת הקשר ואת העובדה כי המשיבים פרצו ביחד עמו לבית הוריו.

אמנם בכל הנוגע לטענתו של ב"כ המשיב לפיה אין ראיה ישירה לעבירת הפריצה אלא מדובר בראייה נסיבתית בלבד, הרי שעצם היותו של כתב אישום מבוסס על ראייה נסיבתית, איננו שולל את האפשרות למעצרו עד תום ההליכים באם מצטרפת הראייה נסביתית הזו לכדי מסכת של ראיות לכאורה שיש בהן סיכוי סביר להרשעה (לעניין זה ראה בש"פ 991/99 מדינת ישראל נ' קנילסקי, תק – על 99 (1) עמ' 773).

בנוסף ובכל הנוגע לעילת המעצר, הרי שגם עבירות רכוש נמנות עם העבירות שעלולות לסכן את בטחון האדם או את בטחון הציבור, מקום בו העבירות מבוצעות באורח שיטתי או בהיקף ניכר, או תוך התארגנות של מספר עבריינים, או תוך שימוש באמצעים מתוחכמים ומיוחדים (לענין זה ראה בש"פ 5431/98 פרנקל נ' מדינת ישראל).

אינני סבורה שמלוא הקריטריונים הללו מתקיימים במקרה שלפנינו ואולם בהינתן עברו הפלילי של המשיב משנת 2004, המגולל 4 עבירות רכוש, סבורני כי בשלב זה לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו תהא פחותה.

יחד עם זאת, הנני סבורה כי הבקשה של המבקשת להארכת מעצר ב-3 ימים איננה מידתית, ועל כן אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב עד למחר 30/8/10 בשעה 15:00.

שב"ס יאפשר למשיב לבצע 5 שיחות טלפון.

ניתנה והודעה היום י"ט אלול תש"ע, 29/08/2010 במעמד הנוכחים.

נגה שמואלי-מאייר, שופטת

שירה א.

הוקלד על ידי: תמר דרעי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: